מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃
שיעורים בגמרא - שמיטה
המקום השלישי הוא בפרשת ראה (דברים ט"ו, א–יח). כאן מוזכרת שמיטת כספים, ולצידה מופיע שוב דין עבד עברי היוצא בשנה השביעית; אך שמיטת קרקעות ויובל אינם מוזכרים כאן.
שיעורים בגמרא - שמיטה
הפרשייה הרביעית הנוגעת לחוקי השבע היא תיאור מצוות הקהל בפרשת וילך (דברים ל"א, ט–יג), המתקיימת 'מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת' (שם, י). הביטוי 'מקץ שבע שנים' כאן זהה לביטוי המופיע בפרשיית שמיטת כספים (שם ט"ו, א). את הזיקה בין כריתת הברית, שהיא עיקרה של מצוות ההקהל, לבין שמיטת כספים ושחרור עבדים, אנו מוצאים לאחר מכן גם בדברי ירמיהו (ל"ד, ח–טז) ונחמיה (ה', א–יג, וכן י', לב).
שיעורים בגמרא - שמיטה
כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלוֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלוֹקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ. כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ (דברים ט"ו, א–יא).