דברים יז:ג מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

אֲבָל רוּמְיָא דִידֵיהּ הוּא לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, דִּלְמַאי נָפְקָא מִנֵּיהּ אָמַר הַכָּתוּב כָּךְ, עַד שֶׁבְּהֶכְרֵחַ נִצְטָרֵךְ לַפֵּרוּשׁ, עִם שֶׁהַפֵּרוּשׁ מְבֹאָר מֵעַצְמוֹ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי הָיָה יָכוֹל הַכָּתוּב לִכְתֹּב בְּלָשׁוֹן שֶׁלֹּא הָיָה צָרִיךְ לְשׁוּם פֵּרוּשׁ, וּלְקָרְאָם בִּשְׁמוֹתָם כִּדְבַר יוֹסֵף (בראשית לז ט) "וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ", וְכִדְבַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּמִּשְׁנֶה תוֹרָה פָּרָשַׁת (וָאֶתְחַנַּן) (דברים ד יט) "וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ", וְעוֹד בְּפָרָשַׁת (שׁוֹפְטִים) (שם יז ג) "וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ". וְכָךְ הָיָה לוֹ לוֹמַר גַּם כָּאן, "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ, אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַיָּרֵחַ לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה". שֶׁאִם תֹּאמַר שֶׁהַכָּתוּב בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ זֶה הָעִנְיָן בְּעַצְמוֹ, שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּעֵרֶךְ הָאֲחֵרִים גְּדוֹלִים בְּאוֹרָם, וְשֶׁבְּעֵרֶךְ הָאֶחָד לַשֵּׁנִי אֶחָד גָּדוֹל וְאַחַד קָטָן - זֶה וַדַּאי מְבֹאָר הַבִּטּוּל, כִּי מַה שֶּׁיִּהְיוּ הָעֵינַיִם עֵינֵי בָּשָׂר וָדָם רוֹאִין, מַה צָּרִיךְ הַכָּתוּב לְהוֹדִיעַ?