דברים י:ג מחשבת ישראל: עקידת יצחק

הספק הד' אומרו וישלח משה מלאכים למה ייחס זה השליחות לו אחר שלא יעלה ממנו שום תועלת ולמה לו לומר ונשב במצרים וגו' וירעו לנו מצרים וגו' ונצעק אל ה' וגו' וישמע וגו' ויוציאנו וגו' כי כל זה יראה אריכות ענינים ודברי רש"י לא לעזר ולא להועיל. הה' איך אמרו לא נעבור בשדה ובכרם והלא א"א שלא יבאו דרך כרמים ושדות ואם יכוונו לומר שלא יכנסו לרמוס השדות והכרמים פשיטא וכי לדוש הארץ הנעבדת יבאו ודרך המדרש במי באר היא ידועה (במ"ר פ' י"ט). הו' מה חדשו בפעם שנייה שאמר במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני וגו' גם כי מלת רק אין דבר ברגלי אעבורה אינה נופלת יפה על הענין כפי התרגום כי הל"ל ואין דבר ברגלי או כי אין דבר וגומר והוא מבואר. הז' באמרו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר ולמה לא הוזכרה קבורת אהרן במקום מותו כמו שאמר במרים ותמת שם מרים ותקבר שם ובמשה ויקבור אותו בגיא ועוד שהכתובים מכחישין זה את זה כי בפרשת עקב נאמר מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם (דברים י׳:ו׳) ויש בין המקומות ז' מסעות ודברי חז"ל בזה ידועים (במ"ר פ' י"ט). הח' אומר במלחמת הכנעני וישב ממנו שבי כי למה לא פירש מהו השבי ההוא ומה נעשה ממנו. ובמדרש שהית' שפחה אחת (ילקוט פ' חקת). הט' מה טעם תלונת העם למה העליתנו מארץ מצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל מצד שקצרה נפשם בדרך הלא צער הדרך לא מנע מהם המן ולא חסר תועלותיו ובטעם שלוח הנחשים השרפים שיהא מנת מדם וטעם ושים אותו על נס. הי' מה טעם ומשם בארה היא הבאר אשר אמר ה' וגו' והלא אחר שנסעו מהר ההר עד שבאו אל הר העברים לא נשמע ולא נזכר שהוצרכו למים ולא שאמר ה' למשה אסוף את העם וגו' ועוד אומר וממדבר מתנה ה"לל ומבאר מתנה וממתנה נחליאל וכבר התרנו אלו הב' ספקות בשער הקודם. ומה טעם כי חשבון עיר סיחון ועל כן יאמרו המושלים באו חשבון וכל הענין. ואחר זכרון הספקות נבא אל הביאור: