דברים כג:י מחשבת ישראל: נתיבות עולם וספר יסודי התורה

ודע לך כי אף שקודם זה היה ג"כ ע"ז בישראל, אבל כאשר היה מלכות בית דוד ראוים היו ישראל שיהיו אל הש"י לגמרי וכך יהיה בסוף ע"י מלך המשיח שיצא מדוד, ולפיכך כאשר קבל דוד המלך ע"ה לשון הרע ונמשך אחר החלוק והפירוד, נחלק מלכות בית דוד ונמשך מזה שעבדו ישראל ע"ז וכדכתיב (מלכים א', י"ב) אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל ודרשו ז"ל (ילקוט שמואל ק"ו) אין לנו חלק בדוד זה מלכות שמים ולא נחלה בבן ישי זה מלכות בית דוד איש לאהליך ולא לבית המקדש אל תקרי לאהליך אלא לאלקיך, הרי לך כי הלשון הרע הוא הגורם כל פירוד שיהיו ישראל בין האומות ומרוחקים מן הש"י. ובזה תדע כח הלשון כמעט הדבור אשר אמר דוד אתה וציבא תחלקו את השדה, יהיה הדבר הזה גורם אל כל אלו הדברים דהיינו שנחלק מלכות בית דוד ועבדו אבותינו ע"ז וגלינו מארצנו, והאיש הסכל יחשוב בלבו ובסכלותו הלא דבר שפתים הוא, והנה תראה כי היה מעשה הלשון מצטרף לאבותינו במדבר לעכבם, עוד יותר מזה היה גורם הלשון לבטל מלכות בית דוד ולעבוד ע"ז ולהגלות אותם מן הארץ והיה משמש עם כל סבה. ומי יודע הסיבה של אריכות גלותנו זה בין האומות אשר אין ראוי להתלות כי אם בחטא הזה, כי המבין דברי חכמה יבין איך הלשון הרע הוא המביא אל השפלות והפחיתות, והרי מרע"ה כאשר ראה הגלות במצרי' לא היה תולה רק בחטא הזה כמו שנתבאר למעלה, ולכך הוא ראוי בודאי לתלות בחטא הזה כי הוא יותר מסוגל לגלות ולשפלות מהכל כאשר תבין הדברים של מעלה. ויותר מזה כי הוא סלוק השכינה, ואיך תהיה השכינה מתחבר בישראל כדכתיב (דברים כ"ג) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע וכמו שהתבאר למעלה אל תקרי מכל דבר רע אלא מכל דבור רע, ולפיכך כאשר היו יוצאים למלחמה וצריך שיהיה הש"י עם ישראל להצילם יהיו נזהרים מלשון הרע שהוא מסלק השכינה כמו שהתבאר למעלה, כי בעל לשון הרע נבדל ונכרת מן הש"י. ועם חומר שלו הוא החטא היותר תדיר והיותר רגיל מכל חטאים, כמו שהתבאר שאמרו ז"ל (ב"ב קס"ד, ב') והכל בלשון הרע, ואם כן לא נשאר רק לתלות בחטא הזה שהיה לשעבר ועוד הוא אתנו, מכל אלה הסבות עוררנו הכל. והנה בשברון רוחי ומכאוב לבי על עם ממושך וממורט דור יתום אשר אין לו קצין ושוטר ומוכיח על מעשיו כמו שהארכנו בזה בנתיב התוכחות, באולי ישמעו עם לא בינות דברי יושר ואמת, אף כי בני אדם אשר זה דרכם ואינם מבקשים רק תואנה להגביר לשון שקר כי אם היום דורשים את האמת לא נכנסו בעונש הזה כלל, רק כי הלשון שקר הוא ואשר זה דרכם כאשר ישמעו דברי יושר ואמת מחזיקים עוד בהבלם ויוסיפו לענות סרה. ועם כל זה באולי הדורות הבאות אשר לא נסתבכו בחטא ולא תעבו נפשם יפנו אל דברינו אלה ויצילו נפשם, ואחת מן פעולת לשון הרע נזכיר ודבר זה יהיה לעד ולאזכרת עון על השאר שהם רבו, בפרט במדינות אלו אשר על זה נקראתי להושיע אותם משוט לשון, והדבר זה מגיע אל המתים ואל החיים אלפים ורבבות מישראל ולא יכולתי לאטום אזני משמוע דמים אשר נשפך מידי יום יום:

האמונה הזאת היות ד' בקרבנו, התחכמה התורה לחקוק אותה גם בלב אנשי המלחמה היוצאים למחנה חוץ לארצם, וזה על ידי מה שצותה (דברים כ"ג י'-ט"ו) כי תצא מחנה על אויביך ונשמרת מכל דבר רע, כי יהי' בך איש אשר לא יהיה טהור וכו' וכו' ויד תהיה לך וכו' וכו', כי ד' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וכו' והיה מחניך קדוש וגו', כל זה (כדברי הרמב"ם במורה ח"ג פרק מ"א) לחזק בלב אנשי החיל האמונה שהשכינה שורה ביניהם, לבלתי יהיו משולחים ומשליכים אחרי גום תורה ומוסר, כאשר היו רוב אנשי הצבא בימי קדם.