דברים כד:ט מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וְכֵן יֵשׁ מֵהֶם גַּם כֵּן שֶׁיִּמְצְאוּ בַּסֵּפֶר חוֹבוֹתָם חוֹבוֹת שֶׁלֹּא עָשׂוּ וּכְשֶׁאוֹמְרִים לֹא עֲשִׂינוּן יֵאָמֵר לָהֶם נוֹסְפוּ עֲלֵיכֶם בַּעֲבוּר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי שֶׁדִּבַּרְתֶּם בָּם כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עט) וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ ה׳. וְעַל זֶה הִזְהִירָנוּ הַכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (דברים כד) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ.