דברים כח:מג מחשבת ישראל: מורה נבוכים ודרוש

ה׳ירידה׳ וה׳עליה׳ – שני שמות מונחים בלשון העברי לענין ידוע. כי כשיעתק הגוף ממקום אל מקום שפל ממנו יאמר: ׳ירד׳ וכשיעתק ממקום אל מקום גבוה ממנו יאמר: ׳עלה׳. ואחר כן הושאלו שני השמות האלה לגדולה ולעוצם עד שכשתשפל מעלת האיש – יאמר: ׳ירד׳ וכשתגבה מעלתו בגדולה – יאמר: ׳עלה׳; אמר האלוה ית׳: ״הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד וכו׳״ ואמר: ״ונתנך יי אלהיך עליון על כל גויי הארץ״ ואמר: ״ויגדל יי את שלמה למעלה״; וכבר ידעת רוב עשותם ז״ל ״מעלין בקודש ולא מורידין״.

כן יבין מי שירצה להבין חידות הנבואה, ויעור משנת השכחה, וינצל מים הסכלות, ויעלה אל העליונים. אמנם מי שייטב לו שישוט בימי סכלותו ו׳ירד מטה מטה׳ לא יצטרך שיטריח גופו ולא לבו, יניח התנועה והוא ירד למטה בטבע.

וכבר התחלתי להדריך בני אדם שיתנו ללמד בניהם משנה תחלה ליסוד גמור, ואחר כך כל סדר הלמוד על פי שגדרו חז"ל בדרכי התורה (אבות פ"ה מכ"א), ולא עמדה לי, באשר מתמצעים תמיד אנשים חוטאים ומחטיאים, אשר כל כוונתם בתורה רק לשם יוהרא, ומנעום מזה, באמרם טוב שילמוד בנך פלפול הגמרא, בו יעלה מעלה מעלה (עפ"י דברים כח, מג), והוא לתהלה ותפארת (עפ"י דברים כו, יט) לך ולבניך עד עולם (עפ"י שמות יב, כד), לפעול כשם הגדולים אשר בארץ (עפ"י ש"ב ז, ט). ומלמדים הנערים לצפצף כעוף המצפצף, ואינו יודע מה.