דברים כח:נח מחשבת ישראל: חובות הלבבות ומורה נבוכים

וְהוּא חַיָּב לְהִזָּהֵר מִכָּל מָה שֶׁיְּבִיאֵהוּ לְהִשָּׁבַע בְּשֵׁם הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ לִכְבוֹדוֹ כְּמָה שֶׁכָּתוּב (שם כד) נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא וְגוֹ׳ וְאָמַר (דברים כח) לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה וְגוֹ׳ וְאָמַר (מלאכי ג) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ״ל אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁיְּרֵאִים לְהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה.

וּמִפְּנֵי שֶׁנִּמְנָע לְדַמּוֹתוֹ בַּשֵּׂכֶל וּלְהַמְשִׁילוֹ בְּרַעְיוֹן מָצָאנוּ בַּסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁהוּא מְיַחֵס רֹב שְׁבָחָיו וּתְהִלּוֹתָיו אֶל שֵׁם הַבּוֹרֵא כמ״ש (נחמיה ט) וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ (דברים כח) לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא (תהלים צט) יוֹדוּ שִׁמְךָ גָּדוֹל וְנוֹרָא וְאָמַר (מלאכי ב) וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא (שם ג) וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וְגוֹ׳ (תהלים סח) שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ,

ודע, שכבר חיזק זה הענין ב׳תורה׳ ובארו וזכר שתכלית ה׳תורה׳ כולה בכל מה שכללה אותו ממצות עשה וממצות לא תעשה ומיעודים וסיפורים, אמנם הוא דבר אחד והוא – יראת האלוה ית; והוא אמרו: ״אם לא תשמור לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה וגו׳״. זה – אחד משני הענינים המכוונים ב׳עקדה׳.