דברים לא:יד מחשבת ישראל: תורת העולה, הכוזרי, האמונות והדעות ודרשות אל עמי

ובאגדת שמואל – ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר יצחק אמר מגילת בית המקדש מסר הקב"ה בעמידה שנאמר (דברים ה׳:כ״ח) ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר (דברים ל״א:י״ד) קרא את יהושע והתיצבו, יהושע מסרה לזקנים בעמידה שנאמר (יהושע כ״ד:א׳ עיי"ש) ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו הזקנים ומסרוה לנביאים בעמידה ונביאים מסרוה לדוד בעמידה ולית לן קראי. עמד דוד ומסרה לשלשה בעמידה שנאמר (תהילים מ״א:י״א) ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר (דברי הימים א כ״ח:י״ט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל – מלמד שנתנה לדרוש מיד ה', עד כאן לשון המדרש.

(פ) אָמַר הֶחָבֵר: אָמְרוּ, כִּי בַּעֲבוּר הָעִיר הַחֹם הַטִּבְעִי, וְאֵינֶנִּי סָבוּר שֶׁהוּא אֶלָּא מִצַּד הָעִנְיָן שֶׁאֲנַחְנוּ בוֹ, כִּי מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלִים לִקְרֹא רַבִּים מֵהֶם פֶּה אֶחָד הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְקַבְּצוּ עֲשָׂרָה מֵהֶם אוֹ יוֹתֵר עַל סֵפֶר אֶחָד, וּבַעֲבוּר זֶה הָיוּ סְפָרֵינוּ גְדוֹלִים, וְיִצְטָרֵךְ כָּל אֶחָד מֵהָעֲשָׂרָה שֶׁיִּטֶּה עִם הָעִתִּים לְעַיֵּן הַתֵּבָה, וְיָשׁוּב, וְהוּא נוֹטֶה וְשָׁב תָּמִיד מִפְּנֵי שֶׁהַסֵּפֶר בָּאָרֶץ, וְהָיָה זֶה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה, וְאַחַר כֵּן שָׁב מִנְהָג מִפְּנֵי הַהִסְתַּכְּלוּת וְהָרְאִיָּה וּלְהִדַּמּוֹת כַּאֲשֶׁר הוּא טֶבַע מִבְּנֵי אָדָם. וְזוּלָתֵנוּ קוֹרֵא כָּל אֶחָד בְּסִפְרוֹ וּמְקָרְבוֹ אֶל עֵינָיו אוֹ יִקְרַב הוּא אֵלָיו כְּפִי רְצוֹנוֹ, מִבְּלִי שֶׁיָּצַר עָלָיו חֲבֵרוֹ, וְאֵינֶנּוּ צָרִיךְ שֶׁיִּטֶּה וְיָשׁוּב. וְאַחְרֵי זֶה מַעֲלַת הַנִּקּוּד וּמָסֹרֶת הַשִּׁבְעָה מְלָכִים, וּמַה שֶּׁיֶּש לָנוּ מֵהַדִּיּוּק וּמֵהַדִּקְדּוּק וְהַתּוֹעָלוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵהַהֶפְרֵשׁ אֲשֶׁר בֵּין הַקָּמֵץ וְהַפַּתָּח וּבֵין הַצֵּירֵי וְהַסְּגוֹל, וְתוֹעֲלוֹתָם בָּעִנְיָנִים לְהַבְדִּיל בֵּין הָעוֹבֵר וְהֶעָתִיד בָּהֶם, כְּמוֹ שָׂמְתִּי וְשַׂמְתִּי, וּכְמוֹ וַאֲבָרְכֵהוּ וָאֲבָרְכֵהוּ וְיַבְדִּיל בֵּין פֹּעַל לְתֹאַר, כְּמוֹ חָכַם וְחָכָם, וּבֵין הֵא הַשְּׁאֵלָה וְהֵא הַיְדִיעָה, כְּמוֹ "הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה", וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁהֵם מוֹעִילִים מִיפִי סֵדֶר גִּלְגּוּל הַדִּבּוּר בְּקִבּוּץ הַשְּׁנֵי נָחִים, עַד שֶׁתָּבֹא בַּדִּבּוּר הָעִבְרִי קְרִיאָה יִהְיוּ שָׁוִין בָּהּ קְהִלָּה מִבְּלִי טְעוֹת. וְלַטְּעָמִים עוֹד תְּנָאִים אֲחֵרִים, כִּי צִדְדֵי הַדִּבּוּר בְּעִבְרִית בְּדֶרֶךְ הַחֲלֻקָּה, מַשִּׂיגִים קִמּוּץ וּפְתִיחָה וָשָׁבֶר, וּבַחֲלֻקָּה אַחֶרֶת קִמּוּץ גָּדוֹל וְהוּא קָמַץ, וְקִמּוּץ בֵּינוֹנִי וְהוּא חוֹלֶם, וְקָטָן וְהוּא שׁוּרֻק, וּפְתִיחָה גְדוֹלָה וְהוּא פַּתָּח, וּקְטַנָּה וְהוּא סְגוֹל, וְשֶׁבֶר גָּדוֹל וְהוּא צֵירֵי, וְקָטָן וְהוּא חִירֶק. וְהַשְּׁוָא מוּנַעַת בְּאֵלֶּה כֻלָּם בִּתְנָאִים, וְהִיא הַתְּנוּעָה לְבַדָּהּ בְּלִי תּוֹסֶפֶת, מְבִיאָה נָח אַחֲרֶיהָ, וְהַקָּמֵץ יִהְיֶה סָמוּךְ לוֹ נָח מָשׁוּךְ וְלֹא יִהְיֶה סָמוּךְ לוֹ דָגֵשׁ בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, וְאִם יָבֹא סָמוּךְ לוֹ דָגֵשׁ יִהְיֶה בַעֲבוּר דֹּחַק בַּתְּכוּנָה הַשְּׁנִיָּה אוֹ הַשְּׁלִישִׁית. וְנָחוֹ מָשׁוּךְ הֵא אוֹ אָלֶף, כְּמוֹ בָּרָא וְקָנָה, וְיָכוֹל שֶׁיָּבֹא אַחַר הַנָּח הַמָּשׁוּךְ, נָח נִרְאֶה, כְּמוֹ "וְקָאם שָׁאוֹן". הַחוֹלֶם יָבֹא אַחֲרָיו נָח מָשׁוּךְ, וְהַנָּח שֶׁלּוֹ וָאו אוֹ אָלֶף, כְּמוֹ לֹא לוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו נָח נִרְאֶה, כְּמוֹ שׁוֹר שְׂמֹאל. הַצֵּירֵי יָבֹא אַחֲרָיו נָח מָשׁוּךְ, וְנָחוֹ אָלֶף אוֹ יוֹד, כְּמוֹ יוֹצֵא וְיוֹצְאֵי. אֲבָל הַהֵא אֵינֶנָּה בָאָה אַחֲרֵי הַצֵּירֵי בְטֶבַע בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אַךְ בָּאָה בַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית. הַשּׁוּרֻק מִתְנוֹעֵעַ עַל הַשָּׁלֹשׁ תְּכוּנוֹת, יָבֹא אַחֲרָיו הַמָּשׁוּךְ, וְיָבֹא אַחֲרָיו הַדָּגֵשׁ, וְהַנָּח הַנִּרְאֶה, וְנָחוֹ הַוָּאו לְבַדּוֹ, כְּמוֹ לוּ לָלוּן וְלֻקַּח. הַחִירֶק כְּמוֹ הַשּׁוּרֻק, כְּמוֹ לִי וְלִין וְלִבִּי. הַפַּתָּח וְהַסְּגוֹל לֹא יָבֹא אַחֲרֵיהֶם נָח מָשׁוּךְ בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל תִּמְשְׁכֵם הַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית לְהִשָּׁעֵן עָלֶיהָ, אוֹ לְטַעַם אוֹ לִמְקוֹם הֶפְסֵק וָפֶרֶק. וְהַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה תְקַבֵּל תְּנָאֶיהָ כְּשֶׁאַתָּה מְעַיֵּן בְּאוֹת אוֹת וְתֵבָה תֵבָה, וְלֹא תַרְגִּישׁ עַל תַּקָּנַת גִּלְגּוּל הַדְּבָרִים הַמְחֻבָּרִים מֵחִבּוּר וְהֶפְסֵק וּמִלָּה גְדוֹלָה וּקְטַנָּה וְזוּלַת זֶה, וְאָז יְכוֹנְנוּ לְךָ הַשִּׁבְעָה מְלָכִים עַל תְּכוּנָתָם הָרִאשׁוֹנָה מִבְּלִי חִלּוּף, וְהַשְּׁבָא עַל עֶרְכָּהּ מִבְּלִי גַּעְיָא. וְהַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית מְעַיֶּנֶת בִּיפִי חִבּוּרהַמִּלּוֹת וְגִלְגּוּלֵיהֶם, וְאֶפְשָׁר שֶׁיְּשֻׁנֶּה מִן הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה לְתַקֵּן הַשֵּׁנִית. וְהַתְּכוּנָה הַשְּׁלִישִׁית מַעֲלַת הַטְּעָמִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁיְּשֻׁנֶּה דָבָר מִשְׁתֵּי הַתְּכוּנוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְאֵינֶנּוּ נָכְרִי בַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה רְדִיפַת שָׁלֹשׁ תְּנוּעוֹת שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בֵּינֵיהֶם נָח, וְלֹא דָגֵשׁ, אֲבָל בָּאָה תְנוּעָה שְׁבָאִית אַחַר תְּנוּעָה שְׁבָאִית שָׁלֹשׁ וְיוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹר זֶה בְּעַרְבִי, אֲבָל זֶה נָכְרִי בַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית. וּבְעֵת שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ שָׁלֹשׁ תְּנוּעוֹת בַּתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, תִּמָּשֵׁךְ אַחַת מֵהֶם בַּתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית בְּשִׁעוּר נָח: כְּמוֹ, מִשְׁכָּבִי, לְשִֹכְנִי רִצֲפַת, כִּי הָעִבְרִית קָשֶׁה לָהּ רְדִיפַת שָׁלֹשׁ תְּנוּעוֹת אֶלָּא בִּפְגִישַׁת הַכֵּפֶל, כְּמוֹ שָׁרְרֵךְ, אוֹ אוֹתִיּוֹת אהח"ע, כְּמוֹ נַהֲרֵי נַחֲלֵי, וְאִם תִּרְצֶה תִמְשֹׁךְ וְאִם תִּרְצֶה תְמַהֵר. וְכֵן תַּכְשִׁיר הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה קִבּוּץ שְׁתֵּי תְנוּעוֹת זֹאת אַחַר זֹאת נִמְשָׁכוֹת כְּשִׁעוּר שְׁנֵי נָחִים, וְרָאֲתָה הַתְּכוּנָה הַשְּׁנִית כִּי הַדְּבּוּר בָּזֶה לֹא יִהְיֶה נָאֶה, וְהִפִּילָה אֶחָד מִשְׁנֵי הַמְּשָׁכִים וְהִשְׁאִירָה הַשֵּׁנִי, כְּמוֹ שַׂמְתִּי וְשַׂמְתִּי וְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ. הֲלֹא תִרְאֶה "פָעַל" וַחֲבֵרָיו הַדִּבּוּר בּוֹ בְּהֶפֶךְ הַנִּקּוּד, תִּמָּשֵׁךְ הָעַיִן וְהִיא פַּתָּח וְתָנוּחַ הַפֵּא וְהִיא קָמֵץ וּמְשִׁיכַת הָעַיִן אֵינֶנָּה כִּי אִם לְהִשָּׁעֵן לֹא לְנָח רָפֶה, וְעַל כֵּן הִשְׁאִירוּ "אָמַר־לִי" וְ "עָשָׂה־לִי" עַל הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּשְׁעֲנוּ עַל הַמִּלָּה הַקְּטַנָּה. וְכֵן אָנוּ רוֹאִין "פָּעָל" בִּשְׁנֵי קְמֵצִין וְהוּא פֹּעַל עָבַר. וּנְבַקֵּשׁ עִלַּת זֶה וְנִמְצָאֵהוּ בְאֶתְנָח אוֹ בְסוֹף פָּסוּק, וְנֹאמַר שֶׁזֶּה הַנָּח נִתְיַשֵּׁב בַּתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית בַּעֲבוּר הָעֲמִידָה וְהַהֶפְסֵק. וְנִמְצָא הָעִנְיָן הַזֶּה הוֹלֵךְ כֵּן, עַד שֶׁנִּמְצָא עוֹד פֹּעַל בִּשְׁנֵי קְמֵצִים בְּזָקֵף, וּנְבַקֵּש עִלָּתוֹ וְנִמְצָאֵהוּ מְקוֹם הֶפְסֵק בָּעִנְיָן, וְהָיָה דִינוֹ שֶׁיִּהְיֶה אֶתְנָח אוֹ סוֹף פָּסוּק, לוּלֵא דְחָקִים אֲחֵרִים הִצְרִיכוּ שֶׁלֹּא יִפֹּל בְּאֶתְנָח וְלֹא בְסוֹף פָּסוּק, כַּאֲשֶׁר נִמְצָא גַם כֵּן שְׁנֵי פַתָּחִים בְּאֶתְנָח וּבְסוֹף פָּסוּק עַל זוּלַת הַהִלּוּךְ הַהוּא, כְּמוֹ וַיֵּלֵךְ וַיֵּאָמֵר, וַיֹּאמַר וְזָקַנְתִּי, וַתִּשָּׁבַרְנָה. וְנִמְצָא עִלַּת "וַיֵּאָמֵר", מִפְּנֵי הַהַקְפָּדָה עַל הָעִנְיָן, מִפְּנֵי שֶׁאֵין דִּין "וַיֵּאָמֵר" לַעֲמֹד בּוֹ, מִפְּנֵי צָרְכּוֹ אֶל מַה שֶּׁאַחֲרָיו בְּהַשְׁלָמַת הָעִנְיָן, אֶלָּא הַמְעַט, כְּמוֹ "כַאֲשֶׁר אָמָר", כִּי עִנְיָנוֹ שָׁלֵם בַּהֲשָׁבָה עַל מַה שֶׁקָּדַם, וְהוּא רָאוּי לַקָּמֵץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקוֹם הֶפְסֵק. אַךְ וֵיֵּלֵךְ וַתִּשָּׁבֵרְנָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת "וַיֵּלֵךְ", "וַתִּשָּׁבֵרְנָה" וּמִפְּנֵי שֶׁקָּשֶׁה לְהַעְתִּיק הַשֶּׁבֶר אֶל פַּתְחָא גְדוֹלָה מִבְּלִי גִלְגּוּל, אֲבָל הֶעְתִּיקוּהוּ אֶל פַּתָּח. וְשֶׁמָּא "זָקַנְתִּי" מֵהַדֶּרֶךְ הַזֶּה, בַּעֲבוּר שֶׁשָּׁרְשׁוֹ זָקֵן וְהֶעְתִּיקוּ הַצֵּירֵי בָעֲמִידָה אֶל פַּתָּח. וְכֵן נִתְמַהּ מִ"פֶּעֶל" וְכָל אֲשֶׁר בָּא עַל מִשְׁקָלוֹ מִלְּעֵיל, מְשׁוּךְ הַפֵּא וְהוּא בִסְגוֹל, עַד שֶׁנַּחְשֹׁב שֶׁאִם לֹא מָשְׁכוּ הַפֵּא הָיָה מֵבִיא צֹרֶךְ הַדִּבּוּר הָעִבְרִי לִמְשֹׁךְ הָעַיִן וְיָשׁוּב מִלְּרַע, וְיִהְיֶה בֵין הָעַיִן וְהַלָּמֶד נָח רָפֶה אַחַר סְגוֹל, וְזֶה דְבַר תֵּמַהּ. וְאֵין תֵּמַהּ בַּפֵּא כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהּ בְּלִי נָח, וּמְקוֹם הַנָּח רֵיק, וְהַמֶּשֶׁךְ הַהוּא שֶׁהוּא מִלְּעֵיל, אָמְנָם הוּא כְנֶגֶד פֶּן־עָל, לֹא כְנֶגֶד פֶּן־עָל, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבֹא בְאֶתְנָח אוֹ בְסוֹף פָּסוּק שָׁב פָּעֶל כְּנֶגֶד פָּאן־עֶל וְרָאִינוּ צֹרֶךְ הַמֶּשֶׁךְ כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּשַׂמְתִּי וְשָׂמְתִּי. וְכֵן נִתְמַהּ מִ"שַּׁעַר" וְ"נַעַר" וְחַבְרֵיהֶם עַל הִמָּשֵׁךְ הַפֵּא שֶׁלָּהֶם וְהוּא פַּתָּח, וְנַחְשֹׁב וְנִרְאֶה שֶׁהוּא בִמְקוֹם "פֶּעֶל", וְאָמְנָם נִפְתְּחוּ בַעֲבוּר "אהח"ע", וְעַל כֵּן לֹא נִשְׁתַּנֶּה בַסְּמּוּךְ כַּאֲשֶׁר יִשְׁתַּנֶּה "נָהָר" וְ "קָהָל" וְ "זָהָב", בַּסִּמּוּךְ, כִּי הוּא עַל מִשְׁקַל "דָּבָר". וְכֵן נִמְצָא אֶעֱשֶׂה יֵעֲשֶׂה אֶבְנֶה אֶקְנֶה בִסְגוֹל עִם נָח רָפֶה, וְנַחְשֹׁב בַּדִּמְיוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא אֶפְעֶל יִפְעֶל, וְנִרְאֶה שֶׁעַיִן הַפֹּעַל לֹא נִבְנֶה עַל מֶשֶׁךְ אֲבָל עַל נָח נִרְאֶה עִם פַּתָּח לְעוֹלָם, וְיֵשׁ לָנוּ אֲמַתְלָא עַל שֶׁלֹּא נֻקַּד בְּפַתָּח גָּדוֹל וְהָיוּ אוֹמְרִים אֶעֱשַׂה, בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא תִפֹּל פַּתְחָא עַל הֵא נָחָה אֶלָּא בְקָמֵץ, וְהַקָּמֵץ מָשׁוּךְ, וְעַיִן הַפֹּעַל אֵינֶנּוּ מָשׁוּךְ כָּל עִקָּר אֶלָּא אִם תָּעְתַּק אֶלָיו תְּנוּעָה אוֹ תִפֹּל עַל אָלֶף כְּמוֹ אֵצֵא. וְרָאוּי לְהַעְתִּיק אֶעֱשֶׂה אֶל סְגוֹל מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמְעַט שֶׁבַּתְּנוּעוֹת, יָשׁוּב וְיִשְׁתַּתֵּף עִם הַצֵּירֵי כְּשֶׁיִּצְטָרֵךְ בַּתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית לְיַשְּׁבוֹ תְמוּרָתוֹ בַעֲמִידָה, וּכִמְעַט שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לַהֵא בְאֶעֱשֶׂה מָקוֹם אֶלָּא בְּהֶפְסֵק אוֹ בְטַעַם, וְיֵקֵל הַדָּגֵשׁ עִמָּה, אֶעֱשֶׂה־לָּךְ אֶבְנֶה לִּי, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּאֵצֵא וְאָבֹא וַיָּבֵא לִּי, וְלֹא יָבֹא אַחֲרָיו דָּגֵשׁ וְיָבֹא לְפָנָיו צֵירֵי בַּעֲבוּר הֵרָאוֹת הָאַלֶף, וַהֲלֹא תִרְאֶה קַלּוֹתָם בַּהֵא עַד שֶׁהִפִּילוּהָ מִן הַכְּתָב וְהַלָּשׁוֹן בְּ"וַיִּבֶן" "וַיִּקֶן" "וַיַּעַשׂ", וְאֵיךְ תִּתְיַשֵּׁב בְּצֵירֵי, אֲבָל הִיא נוֹתֶנֶת הַמְּעַטָּה שֶׁבַּתְּנוּעוֹת וְהִיא הַסְּגוֹל. זֶה בַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה עַד שֶׁתַּעְתִּיקֶנָּה בַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית אֶל הַצֵּירֵי בְּהֶפְסֵק. וְכֵן נִתְמַהּ מִ"מַּרְאֶה" וּמִ"מַּעֲשֶׂה" וּ "מִקְנֶה" וְחַבְרֵיהֶם, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֶה אוֹתָם בְּסִמּוּךְ בְּצֵירֵי, וּבִלְתִּי סָמוּךְ בִּסְגוֹל, וְנִהְיֶה סְבוּרִים שֶׁהָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ זֶה. וְכַאֲשֶׁר נַחְשֹׁב עַל לָמֶד הַפֹּעַל הַנָּחָה וְהִיא הַהֵא, כִּי הִיא נֶחְשָׁבָה כְאַיִן, וּכְאִלוּ הַשֵּׁמוֹת הָאֵלֶה אֵינָם כִּי אִם מֶרֶא מַעַשׂ מֶקֶן, לֹא הָיְתָה רְאוּיָה לְזוּלַת הַסְּגוֹל, עַד שֶׁיָּבוֹא צֹרֶךְ לְהַרְאוֹתָה בְּנָח רָפֶה בְּמַרְאֵה וּמַעֲשֵׂה, וּמַרְאֵיהֶן וּמַעֲשֵׂיהֶן, הוּשַׁב הַסְּגוֹל צֵירֵי לַעֲמֹד בְּעֵת הַסִּמוּךְ בִּמְקוֹם הַפַּתָּח בְּמַרְאָם וּמַעֲשָׂם. וַאֲשֶׁר בָּא עַל הַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא שִׁנְּתָה אוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הַשֵּׁנִית בַּנִּקּוּד אֶלָּא בַדִּבּוּר, "בֵּן" כְּשֶׁהוּא נִפְרָד בְּצֵירֵי וְסָמוּךְ בִּסְגוֹל, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּמְשְׁכֵהוּ הַטַּעַם, כְּמוֹ בֶּן יָאִיר, וְהוּא עַל תְּכוּנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בִסְגוֹל. וְאֶפְשָׁר שֶׁיַּחְפְּזֶנּוּ הַטַּעַם "בֵּן אַחֵר" וְהוּא עַל תְּכוּנָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה בְצֵירֵי. וְאֵין סָפֵק בְּ"פָעֵל" מִלְּרַע שֶׁהוּא בְצֵירֵי, וְלִמְחַבֵּר הַחָכְמָה הַדַּקָּה הַזֹּאת סוֹדוֹת נַעֲלָמִים מִמֶּנּוּ, וְאֶפְשָׁר שֶׁעָמַדְנוּ עַל קְצָתָם. וְכֻוַּן בָּהֶם לְהָעִיר עַל הַפֵּרוּשִׁים, כַּאֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּ"הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה", וּבְמַה שֶׁמַּבְדִּיל בֵּין הָעוֹבֵר וְהֶעָתִיד וּבֵין הַנִּפְעָל הָעוֹמֵד וְהַנִּפְעָל הָעוֹבֵר, וִינַקְּדוּ נֶאֱסָף אֶל עַמִּי בְקָמֵץ, וְכַאֲשֶׁר נֶאֱסַף בְּפַתָּח, וִינַקְּדוּ וַיִּשְׁחָט, וַיִּשְׁחָט, וַיִּשְׁחָט בְּקָמֵץ, ואֵם אֵינָם בִּמְקוֹם הֶפְסֵק דִּבּוּר, זֶה הָיָה בִמְקוֹם הֶפְסֵק עִנְיָן, וְהַרְבֵּה שֶׁמַּנְהִיגִים הַסְּגוֹל הַבָּא אַחַר הַזַּרְקָא מִנְהַג הָאֶתְנָח וְהַסּוֹף פָּסוּק וְהַזָּקֵף וְיִשְׁתַּנֶּה מֵהַתְּכוּנָה הָרִאשׁוֹנָה. וְאִלּוּ הָיִיתִי מַרְחִיב בַּשַּׁעַר הַזֶּה הָיִיתִי מַאֲרִיךְ הַסֵּפֶר. וְלֹא הֶרְאֵיתִי לְךָ כִּי אִם מְעַט מֵהַחָכְמָה הַזֹּאת הַדַּקָּה וְשֶׁאֵינָהּ מֻפְקֶרֶת אֲבָל הִיא בְעִלּוֹת וּבְמָסוֹרוֹת.

ואחר כן אדבר בענין קץ ימי החיים, ואומר כי בוראם שם להתחברות' מדת ימים מנויים. כמו את ‏מספר ימיך אמלא (שמות כ"ג כ"ו). ואמר לקצת הנביאים (דברי' ל"א י"ד) הן קרבו ימיך למות. ‏לקצתם אמר (שמואל ב' ז' י"ב) והיה כי ימלאו ימיך והדומה לזה. ואחר כן אומר כי יש פעמים ‏שמוסיף במדה ההיא, בדעתו כי הנפש תשאר בגוף, כי ידיעתו אינה שונה אמתת הדבר, אבל ‏המדה ההיא אצלי, אשר תסבול התוספת והחסרון, מדת הכח אשר נתן לגוף. והוא שמתחלת ‏שבראו אין ספק כי בנה אותו על כח מן הכחות אם רב אם מעט, ומדת עמידת הכח ההוא היא ‏הנקראת קץ, והוא יכול להוסיף בו ולאמצו, ותעמד עם השבעים שלשים אחרים, ויכול להחלישו ‏ולהמס אותו וימס בארבעים. ועל הבאור הזה יסבור התוספת בקץ הימים, והחסרון אשר יהיה מן ‏החיים לאדם, אחר התוספת והחסרון הוא אשר ידעו בוראו שיעמידם על האמת. ובאור זה שהוא ‏יודע ששרש כח הגוף היה על שבעים, והוא מוסיף בו שלשים או מחסר שלשים. ומאי זה מקום ‏התחייבה החסרון? מאמרו (משלי י' כ"ז) יראת יי' תוסיף ימים. ואמר בקצת הצדיקים, (מ"ב כ' ו') ‏והוספתי על ימיך חמש עשרה שנה. ואמר ברוב הגמולים למען יאריכון ימיך והדומה לו, ואמר ‏ברשעים ויי' הכא כל בכור בארץ מצרים (שמות י"ב כ"ט), ויהיו המתים במגפה (במדבר כ"ה ט') ‏והדומה לו: ואלו היו מתים כפי כח קצתם, לא היתה מגפה בעבור חטאתם, ולא היה דבר נעצר ‏בעבור מעשה פנחס. וכבר שם הנביא המגפה זולת קץ הימים, באמרו (ש"א כ"ו י') כי אם יי' יגפנו או ‏יומו יבא ומת. ואינני אומר שכל צדיק מוסיפין לו, ולא כל רשע מחסרין לו, אך כפי בחירת הבורא ‏וכפי הטוב, ומי שלא הוסיפו לו מן הצדיקים, גמול העולם הבא לפניו, ומי שלא קצרו ימיו מן הרשעים ‏ענש העולם הבא לפניו, כמו שנאמר (קהלת ג' א') ועת לכל חפץ:‏