בָּאתַ֣ר דְּנָה֩ חָזֵ֨ה הֲוֵ֜ית בְּחֶזְוֵ֣י לֵֽילְיָ֗א וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רביעיה [רְֽבִיעָאָ֡ה] דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א יַתִּ֗ירָא וְשִׁנַּ֨יִן דִּֽי־פַרְזֶ֥ל לַהּ֙ רַבְרְבָ֔ן אָֽכְלָ֣ה וּמַדֱּקָ֔ה וּשְׁאָרָ֖א ברגליה [בְּרַגְלַ֣הּ] רָפְסָ֑ה וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן־כָּל־חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ וְקַרְנַ֥יִן עֲשַׂ֖ר לַֽהּ׃
גבורות השם
וידוע כי כאשר ראה דניאל ד' מלכיות אמר על חיה רביעית (דניאל ז, ז) "דהיא שניא". לכך גם כן היה המין הד' משונה ממינים הראשונים, שהיו בהמות, וזה תור וגוזל, והיה כל מין בהמות. ופירשו בזה (ב"ר מד, טו) שהמלכות כל אחת ואחת היו ג', רק הרביעית היא שניא מכל הראשונות. כי מלכות בבל היא שלשה; נבוכדנצר, אויל מרודך, בלשצר. וכן מלכות מדי כורש, דריוש, אחשורוש. וכן מלכות יון שכבשו שלש רוחות, נחשב ג' מלכיות. ומזרח לא היו יכולין לכבוש, כי מזרח מעלתו יותר עליון מן שאר הרוחות, כי הוא התחלה, שמשם האורה בא לעולם. ולכך זה הרוח יש לו עילוי יותר, ולא נתעלו* מלכות יון על צד המזרח, שהוא התחלה.
גבורות השם
והראה לו עוד הקב"ה ענין שיעבוד ד' מלכיות אשר ישעבדו בבניו, שזהו גם כן מן עיקר הדברים אשר ימשך אל זרעו. וזהו שדרשו שם (ב"ר מד, יז); "אימה" (בראשית טו, יב) זה בבל, שנאמר (דניאל ג, יט) "באדין נבוכדנצר התמלא חמה". "חשיכה" (בראשית שם) זו מדי, שהחשיכו עיניהם של ישראל בצום ובתענית. "גדולה" (שם), זו יון, שמעמדת ששים דוכסים, ששים אפרכין, ששים אסטרלסים. "נופלת" (שם) זו אדום, שנאמר (ירמיה מט, כא) "מקול נפלם רעשה הארץ". ויש מחליפין "נופלת" זו בבל, שנאמר (ישעיה כא, ט) "נפלה בבל". "גדולה" זו מדי, שנאמר (אסתר ג, א) "אחר הדברים האלה גידל המלך את המן". "חשיכה" זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירתן. "אימה" זו אדום, דכתיב (דניאל ז, ז) "וארו חויא אמתני ותקיפה".
נצח ישראל
והנה בטרם אשר היה ועדיין לא יצא לפעל הממשלה של המלכות הרביעית, כי רבי אליעזר הגדול היה בעת החורבן ובסמוך לו, ועם כל זה הגידו חכמים כח החיה הזאת, ואריכות אשר נתן לה מן השמים. ואם כן מה לך לשאול עוד על אריכות הגלות, כי אין ראוי שיצמיח קרן יהודה בממשלה החיה הרביעית (דניאל ז, ז). וכמו שהתבאר למעלה כי אין זמן אחד לשני דברים אשר הם מחולקים והם הפכים. ואין צריך ראיה אל מה שהכתוב אומר בפירוש, שכן כתוב בספר דניאל (ז, יא-יג) "עד כי קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא וגו' חזה הוית בחזו ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש וגו'". הרי בפירוש כי מלכות המשיח לא יקום עד שיגמרו ד' מלכיות מלכותם. וכשיהיה תם וכלה מלכותם, אז יתגלה מלכות המשיח. ומאחר שהמלכות של החיה הרביעית נמשכת, וארכא מן שמיא ניתן לה, הוסר השאלה הזאת לגמרי על אריכות הגלות, שהוא נמשך כל ימי שלטון של חיה רביעית: