דניאל ז:טז מחשבת ישראל: מורה נבוכים

וכמו שהתבאר בדניאל באמרו: ״דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה״ – ואחר כן זכר המשלים כולם וזכר האנחו לחסרון ידיעת פרושם, עד ששאל ה׳מלאך׳ והודיעו פרושו ב׳במראה׳ ההיא עצמה – והוא אמרו: ״קרבת חד על מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני״; וקרא כל הענין ׳חזון׳ אחר שזכר שהוא ׳חלם חזה׳ מפני שפרשו לו ׳מלאך׳ כמו שזכר ב׳חלום של נבואה׳ – והוא אמרו אחר זה ״חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחילה״. וזה מבואר כי ׳חזון׳ נגזר מן ׳חזה׳ ו׳מראה׳ נגזר מן ׳ראה׳ ו׳חזה׳ ו׳ראה׳ – בענין אחד ואין הפרש בין אמרך ׳במראה׳, או ׳במחזה׳ או ׳בחזון׳ – אין שם דרך שלישי אלא שני הדרכים אשר ספרה ה׳תורה׳ בהם, ״במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו״; אלא שיש בהם מדרגות כמו שיתבאר.