לֶ֣חֶם חֲמֻד֞וֹת לֹ֣א אָכַ֗לְתִּי וּבָשָׂ֥ר וָיַ֛יִן לֹא־בָ֥א אֶל־פִּ֖י וְס֣וֹךְ לֹא־סָ֑כְתִּי עַד־מְלֹ֕את שְׁלֹ֥שֶׁת שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃ (פ)
חובות הלבבות
וּמֵהֶם מָה שֶׁעָשָׂה דָּנִיֵּאל בְּהִתְפַּלְלוֹ אֶל הָאֱלֹהִים בַּעֲבוּר אֹרֶךְ הַגָּלוּת הָרִאשׁוֹן וְהִתְאַבְּלוֹ עָלָיו שֶׁאָמַר (דניאל י) לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וְאָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ (שם) מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְהָבִין וּלְהִתְעַנּוֹת וּשְׁאָר הָעִנְיָן וְזֶה הוּא הַטּוֹב שֶׁבְּמִנְהֲגֵי הַפְּרִישׁוּת.