הושע יד:ה מחשבת ישראל: בית אלהים, שמונה פרקים, נתיבות עולם ועקידת יצחק

ונתבאר כי מי ששב בתשובה גמורה לפני האל יתברך שניחם על העבר ושב לעתיד נקרא צדיק בכל זמן בין בפני הבית בין שלא בפני הבית, והוא מהות התשובה, אלא שהוא עתיד לקבל ענשו אם חטא בעונות חמורים על ידי ב"ד וסנהדרין וקרבנות בזמן הבית, ועל ידי יסורין ומיתה בזמן הזה, וכן בעונות שהם במזיד ואפילו בזמן הבית ואין מביאין קרבן עליהם, כשישוב יתכפר לו על ידי יסורין ומיתה אם הם מהחמורים, ולפעמים אינה מספקת המיתה למרק החטא והוא ית' פוקד על הבנים כשאוחזים מעשה אבותם, וכמו שנאמר בענין העגל (שמות ל"ג) וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם, וזהו שאמר הנביא ע"ה (הושע י"ד) ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו, אחר אמרו שובה ישראל עד ה' אלהיך וגו' קחו עמכם דברים ושובו אל ה', כלומר אחר התשובה שישובו אל ה' והרי הם צדיקים ארפא משובתם, והם היסורין על העונות החמורים כי הם רפואת הנפש החוטאת בחמלת ה' עליה שלא תמות. ואמר אוהבם נדבה, כי לא יספיק שאמחול להם ולא אשנא אותם, אלא גם דרך נדבה אוהבם.

אמנם, חולי הנפשות אשר לא ירגישו בחולים וידמו בו שהוא - בריאות, או שירגישו בו ולא יתרפאו - אחריתם, מה שתהיה אחרית החולה, כשימשך אחר הנאותיו ולא יתרפא, שהוא ימות בלי ספק.
אבל המרגישים, והם נמשכים אחר הנאותיהם - אמרה בהן התורה האמיתית מספרת דבריהם: "כי בשרירות ליבי אלך, למען ספות הרוה את הצמאה" (דברים כט, יח). רצוני לומר: שהוא מכון לרוות צמאו והוא מוסיף לעצמו צמא.
אך על שאינם מרגישים בדבר - אמר שלמה המלך, עליו השלום, עליהם: "דרך אויל ישר בעיניו, ושומע לעצה חכם" (משלי יב, טו). רצה לומר: שומע לעצת החכם - חכם, מפני שיודיענו הדרך שהוא ישר באמת, לא אשר יחשבהו הוא 'ישר'.
ואמר: "יש דרך ישר לפני איש, ואחריתה דרכי מות" (שם יד, יב).
ואמר עוד בחולי הנפשות האלה, בהיותם בלתי יודעים מהיזיקם ומה יועילם: "דרך רשעים כאפלה, לא ידעו במה יכשלו" (שם ד יט). אך מלאכת רפואת הנפשות היא, כמו שאספר בפרק הרביעי.

אמר מר זוטרא בר טוביא אמר רב (יומא פו:), גדולה תשובה שאפילו יחיד עשאה מוחלין לו ולכל העולם, שנאמר (הושע יד, ה) "ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו", 'מהם' לא נאמר, אלא "ממנו". פירוש, מה שמוחלין לו ולכל* העולם, כי התשובה על העולם, כמו שנתבאר למעלה (ס"פ ב) כי התשובה נבראת קודם שנברא העולם (נדרים לט:). ומפני כך מוחלין אל כל העולם, כי העולם על ידי תשובה דבק* במדריגה שבה מחילת הכל. ויש להבין זה, כי בעל התשובה פותח שער עליון, אשר הוא שער התשובה, ושם מחילת הכל. ולפיכך התשובה שעושה היחיד הוא מחילה אל הכל.