וְהָיָ֥ה כִֽי־יֶאְשַׁ֖ם לְאַחַ֣ת מֵאֵ֑לֶּה וְהִ֨תְוַדָּ֔ה אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עָלֶֽיהָ׃
בית אלהים
וכמו שאז"ל (סנהדרין מ"ג) כי כל הנדונים בב"ד צריכין להתודות כדי שתהא מיתתן כפרה על העון, ואז יכופר להם העון שהמיתוהו עליו ויהיה לו חלק לעוה"ב, כמו שלמדנו מעכן דכתיב ביה (יהושע ז') שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה וגו' יעכרך ה' היום הזה, היום הזה אתה עכור ואין אתה עכור לעוה"ב, ואפילו מי שלוקה צריך להתודות קודם בתשובה, ואם אינו מתודה בתשובה אינו מכופר במלקות, וכן בכל חייבי חטאות ואשמות אמרו שהוידוי מעכב כפרתם כמו שכתוב (ויקרא ה') והתודה אשר חטא עליה, א"כ נראה כי אף בזמן שיענש האדם על חטאתו אם אינו שב בתשובה אין העונש מנכה לו העון, וא"כ עיקר כפרת העון תלוי בתשובה שהוא הרהור הלב ווידוי שפתים, וכשהאדם מהרהר תשובה בלבו, הרי הוא כאלו מצדיק דינו לפני האל ית', ואומר לו אני מתנחם על העבר ושב לעתיד, וכל מה שהביא עלי מן העונש אני מקבל אותו בסבר פנים יפות כדי שאהיה מנוקה מן העון, ועל זה הדרך נמצא כי מעת שהרהר החוטא תשובה בלבו נקרא צדיק שהוא מקבל עונשי האל יתברך על חטאותיו בסבר פנים יפות,
אגרות צפון
; — בהשתלמות פנימית תמידית, להתרומם אל על ולשוב אל ה' ולתעודתך. ; — להפוך את האדמה וכל אשר עליה למושב האדם ולאחוזת נחלתו, לצרף אל רכוש קניניך הפנימים גם קנינים חיצוניים לאמצעים בעד תעודת ברכתך ולכונן לך מצב איתן: בית, היכל־החנוך לצאצאי האדם להיות איש־ ישראל. : — במובן כזה להביא לך נות ביתך, את האשה, אשר תקח לך לכונן בית נאמן כזה. ; — ומני אז תחל חובתך בברכת פעולת אהבה שהיא הראשונה והשלמה: מבלתי: יכולת בן אדם במדרגתו לבד להיות הכל. תקריב את כל עצמותך בגלל בנים, למען יהיו המה, את שלא תוכל אתה להיות, ואתה תאריך את חייך רק בהם, — לחנך את הבנים להיות איש ישראל.