לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃
יסוד מורא וסוד תורה
ויש אחרים שהוגים תמיד בתורה ובנביאים ובכתובים גם תרגומם בלשון ארמית והם חושבים בלבם בעבור שיחפשו טעמים כפי יכלתם שעלו אל מדרגה עליונה והאמת כי התורה מקור חיים והיא יסוד כל המצות רק אין כח במשכיל לדעת מצוה אחת תמימה מן התורה אם לא יעמוד על דברי תורה שבעל פה כי כתוב בשבת (שמות כ׳:י׳) לא תעשה כל מלאכה ומי יפרש לנו כמה מלאכות ותולדותיהן ומדות הסוכה וכמה היא האונאה והכלל כל המצות צריכות פירוש מקבלת האבות ואף כל המועדים אם הם תלוים במולד הלבנה האמצעי או המתוקן או על פי המרחק שהלבנה נכונה להראות או על פי מראה העין והשנויים רבים מפאת האורך והרוחב וקשת המראה כפי מרחב הארץ וכפי גלגל נטות הלבנה לימין קו המזלות או לשמאלו ועל איזה מקום הוא חשבון המולד כי הנה בין ירושלם ובין זו האי ד' שעות ישרות שהשמש זורחת עליהם בתחלה כראיות גמורות מחכמת המולדות ועוד מצות רבות לא נדע פירושם מן התורה כי אם סברא כמו (דברים י׳:ט״ז) ומלתם את ערלת לבבכם גם טוב הוא לדעת המקרא כי מצות רבות נלמוד מדברי המקרא כמצות (ויקרא י״ט:כ״ו) לא תאכלו על הדם מדברי שאול (דברים כ״ד:ט״ז) ולא יומתו אבות על בנים מדברי אמציה רק קטון הוא התועלת כנגד היגיעה לדעת שמות ערי ישראל ודברי השופטים והמלכים ובנין הבית הראשון והעתיד להיות ודברי הנבואה שעברו קצתם ויש מהם עתידות שנוכל לחקרם ויש שנגשש בהם כעורים בקיר זה אומר בכה וזה אומר בכה ואילו היינו יודעים ספר תהלות שהוא כולו זמירות ותפלות אף על פי שנאמר ברוח הקודש אין בו נבואה לעתיד וככה איוב וספרי שלמה ע"ה והמגלות ועזרא וככה לא נוכל לדעת מספר דניאל מתי יגיע הקץ כי הוא לא ידעו כאשר פירשתי במקומו ואם נביט יומם ולילה בכל אלה לא תעלה בידינו דעת מצוה שנוכל לנחול בעבורה חיי העולם הבא על כן אמרו (בבא מציעא לא) על לימוד המקרא מדה שאינה מדה רק טוב הוא למשכיל שיתבונן סוד לשון הקדש מהמקרא כי ממנו תוצאות חיים להבין יסוד התורה וסוד המורא גם התרגום מועיל אף על פי שאיננו כולו על דרך פשט:
מוסר אביך
אמנם, זהו גם כן בכלל "קביעת מקום לתפלתו"27ע' ברכות ו., כי ענין מקום הוא מדרגה ומעלה ידועה28ע' "שיעור־קומה" להרמ"ק פ' כ'.. שאע"פ שהעבודה, בפרט העבודה שבלב, מצד הכרת גדולתו ית' ורוממות כבודו, שהוא הטוב האמיתי, אי־אפשר שתהיה שלמותה בקביעות מדרגה, ואדרבה כל מה שיוסיף דעת יוסף הבחנה ומעלה, אבל תפלה נקראת (שבת י.): "חיי שעה", ותכליתה גם־כן לצאת ידי חובת עבודה מצד הכרת הטובה, – ועל־כן אין לקבל קודם התפלה טובה מורגשת, כמו שדרשו ז"ל מ"לא תאכלו על הדם" ומ"אותי השלכת אחרי גיוך"29ברכות י., – ואם כן יש לה מדרגה מיוחדת בכל אחד לפי ערך הטובה שבידו מהא' הטוב. ועבודה זו היא מצד החסד, כמו שמבואר בראשית־חכמה שער האהבה פ"ה, על־כן "אלהי אברהם בעזרו",30ברכות ו: וזהו שאומרים עליו "אי עניו אי חסיד".
אגרות צפון
תורות — להוקיר ולכבד את האמתיות הבאות ע"י התגלות בפרסום התולדה ליסודות החיים; כי ה' הוא אלהיך, הלא הוא, המכונן את רעיוניך, רגשותיך, מדברותיך ופעולותיך — הוא המפלס מעגל חייך. אחדותו תוקיר ותכבד, כמו תקראך להשכיל ולהבין כל אפני חייך, ולאחד כל כחותיך ואמצעיך ומסבות חייך, ליחס אותם אל האל היחיד והמיוחד לדעת כי מידו ועל ידו המה לך ותחת השגחתו. להכיר ולהוקיר את פעולות העבודה אשר לכל יציר נברא — ולהכיר גם את עצמך כי גם אתה הנך עבד פועל כמוהם ועמהם יחד. ולזאת גלה לך רצונו לכל עת תמיד. להוציא ממנת גורלך את תורת החנוך. ע"י ההכרות האלה, ללמוד יראת ה' מגדלו, אהבתו — מטובו והבטחון בה'—מאמיתתו.