זכריה ה:ט מחשבת ישראל: מורה נבוכים

וָאֶשָּׂ֨א עֵינַ֜י וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּה֩ שְׁתַּ֨יִם נָשִׁ֤ים יֽוֹצְאוֹת֙ וְר֣וּחַ בְּכַנְפֵיהֶ֔ם וְלָהֵ֥נָּה כְנָפַ֖יִם כְּכַנְפֵ֣י הַחֲסִידָ֑ה וַתִּשֶּׂ֙אנָה֙ אֶת־הָ֣אֵיפָ֔ה בֵּ֥ין הָאָ֖רֶץ וּבֵ֥ין הַשָּׁמָֽיִם׃

מורה נבוכים

המלאכים גם כן אינם בעלי גשמים, אבל הם שכלים נבדלים מהחומר; אמנם הם עשויים והאלוה בראם, כמו שיתבאר. וב׳בראשית רבה׳ אמרו: ״להט החרב המתהפכת״ – על שם ׳משרתיו אש לוהט׳; ׳המתהפכת׳ – שהם מתהפכים, פעמים אנשים – פעמים נשים פעמים רוחות – פעמים מלאכים״ – הנה כבר בארו בזה המאמר שהם אינם בעלי חומר ואין להם תמונה קיימת גשמית, חוץ לשכל, אבל הכל ב׳מראה הנבואה׳ ולפי פועל הכח המדמה כמו שיזכר בענין אמתת הנבואה. [ואמנם אמרם ׳פעמים נשים׳ – כי הנביאים גם כן כבר ראו המלאכים ׳במראה הנבואה׳ ׳צורת נשים׳ – רומז על מאמר זכריה ״והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם וכו׳״].
שאל רבBookmarkShareCopy