כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃ (פ)
מורה נבוכים
והסיבה הרביעית – שיהיה שם בענין תנאי שלא פורש במקומו להכרח מה או יהיו שני הנושאים מתחלפים ולא התבאר אחד מהם במקומו – ותראה סתירה בדבר ואין שם סתירה: