וַ֠יֹּאמֶר חַגַּ֞י מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בְּמַלְאֲכ֥וּת יְהוָ֖ה לָעָ֣ם לֵאמֹ֑ר אֲנִ֥י אִתְּכֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה׃
גן נעול
"ועצת מלאכיו ישלים" (ישעיה מד, כו). פירוש. הנביאים נקראים "מלאכים" כדרך "ויאמר חגי מלאך יי' במלאכות יי' לעם לאמר" (חגי א, יג). והנה הנביאים פה אחד נבאו על מפלת בבל ותשועת ישראל. כי הם מגידים לכם מה שיעצתי אני,1אלו דבריו של הקב"ה כי כן הסכמתי בהסכמה מוחלטת שתמשך אחריה המעשה. ותדעו כי אשלים העצה שהודיעו בנבואתם, כי בזמנו אעשה כאשר יעצתי. כמו שפסק ואמר "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, האומר לירושלים תּוּשָׁב וּלְעָרֵי יהודה תבנינה וכו'. האומר לצולה חֳרָבִי ונהרותיך אוביש. האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים" (ישעיה מד, כו-כח). ואם תרצה תפרש "מלאכיו" שלוחיו. ורומז על כורש ואנשיו שהיו שלוחי השגחת השם למלאות גזירתו להחריב את בבל, ולתת רשיון לישראל לבנות את ירושלים. והודיע כי ימלא השם העצות שיסכימו עליהן כורש ואנשיו במלחמותיהם על בבל כדרך "וכל עצתך ימלא" (תהלים כ, ה), ובארנוהו למעלה. ונזכר "עצה" סתם כדרך הכלל שיסדנו כי סתם עניני עצה היא טובה להשגת המבוקש, ונכתב אצלו הענין ללמד על איזו מין עצה מדבר, שהוא על העצות בדרכי המלחמה להצליח, שאמר לאמר: (ישעיה מד, כו) "האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה". ואם יהיה הפירוש כך יבוא הפסוק הזה במספר הכתובים שנזכר בהם לשון "עצה" אצל אדם, ובארנוהו למעלה.
נתיבות עולם
ובפסוק (תהלים קג, כ) "ברכו ה' מלאכיו", הזכיר האדם קודם המלאך ממש, וקורא האדם "מלאך", וכמו שאמרו במדרש (ילקו"ש חגי רמז תקס"ז) "ויאמר חגי במלאכות ה'" (חגי א, יג), אתה מוצא שהנביאים קרוים "מלאכים", ודכותיה "ברכו ה' מלאכיו", [ודכותיה] (במדבר כ, טז) "וישלח מלאך ויוציאנו", ודכותיה (דהי"ב לו, טז) "ויהיו מלעיבים במלאכי ה'", ודכותיה (שופטים ב, א) "ויעל מלאך ה' מן הגלגל אל הבוכים", עד כאן. פירוש, כי ראוי שיהיו אותם שהם שלוחים לקיים המציאות של עולם נקראים "מלאכים", לפי שהם עושים גם כן שליחות השם יתברך, כמו שהמלאך עושה שליחות השם יתברך על מה שנתמנה המלאך ממש. לכך ראוי שיהיו הנביאים נקראים "מלאכים", שהם עושים שליחות השם יתברך בנבואתם שמתנבאים לבריות, וזהו בודאי גם כן שליחות המקום, וראוי שיהיו נקראים "מלאכים".
מורה נבוכים
הנה כבר בארנו, ששם ׳מלאך׳ משותף ושהנביא גם כן יקרא מלאך׳ כמו שבא הכתוב: ״וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים״ ואמר: ״ויאמר חגי מלאך יי במלאכות יי״; ואמר: ״ויהיו מלעיבים במלאכי האלהים״ ומאמר דניאל גם כן: ״והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה מועף ביעף נוגע אלי כעת מנחת ערב״ – כל זה ׳במראה הנבואה׳ לא יעלה בדעתך שיש שם ראית ׳מלאך׳ או שמע דברי ׳מלאך׳, אלא ׳במראה הנבואה׳ או ׳בחלום של נבואה׳ כמו שהושרש: ״במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו״. וממה שזכרתי תביא ראיה על מה שנשאר ממה שלא אזכרהו.