יהושע ה:יד מחשבת ישראל: בית אלהים, מורה נבוכים וגבורות השם

וַיֹּ֣אמֶר ׀ לֹ֗א כִּ֛י אֲנִ֥י שַׂר־צְבָֽא־יְהוָ֖ה עַתָּ֣ה בָ֑אתִי וַיִּפֹּל֩ יְהוֹשֻׁ֨עַ אֶל־פָּנָ֥יו אַ֙רְצָה֙ וַיִּשְׁתָּ֔חוּ וַיֹּ֣אמֶר ל֔וֹ מָ֥ה אֲדֹנִ֖י מְדַבֵּ֥ר אֶל־עַבְדּֽוֹ׃

בית אלהים

והיעוד המ"א לך עלה מזה ושלחתי לפניך מלאך וגו' ואח"כ ע"י תפלת משה אמר לו האל ית' פני ילכו והניחותי לך וגו', כי הועילה תפלת משה לזמנו ולא לאחר מיתה, דכתיב ביהושע לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי ואמרו חז"ל אני הוא שבאתי בימי משה רבך ודחני ועתה חזרתי, וא"כ כבר נתקיימה הבטחת הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' ושלחתי לפניך מלאך וגו', כי תלמידו של אדם כמותו, וכאן אמר לו והניחותי לך כי לו לבדו שמע שלא ישלח מלאך אלא פניו ילכו ולא ליהושע אפילו שהיה תלמידו.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

וכן אומר עוד בענין יעקב, באמרו: ״ויאבק איש עמו״ – שהוא בצורת הנבואה, אחר שהתבאר באחרונה שהוא ׳מלאך׳. והוא כענין אברהם בשוה אשר הקדים ספור כללי: ״וירא אליו יי וגו׳״ אחרי כן התחיל לבאר איך היה זה. וכן ביעקב אמר ״ויפגעו בו מלאכי אלהים״ ואחר כן התחיל לבאר איך קרה עד ש׳פגעו בו׳ – ואמר שהוא שלח שלוחים ופעל ועשה: ״ויותר יעקב לבדו וגו׳״ – וזהו ׳מלאכי אלהים׳ הנאמר עליהם תחילה ׳ויפגעו בו מלאכי אלהים׳; וזה ההתאבקות והדיבור כולו – ׳במראה הנבואה׳. וכן ענין בלעם כולו ׳בדרך׳ ודברי ה׳אתון׳ – הכל ׳במראה הנבואה׳ אחר שהתבאר באחרית הענין דיבור ׳מלאך יי׳ לו. וכן אומר במאמר יהושע: ״וישא עיניו וירא והנה איש עומד לנגדו״ – שהוא ׳במראה הנבואה׳ אחר שהתבאר באחרית הענין שהוא ׳שר צבא יי׳ אמנם אמרו: ״ויעל מלאך יי מן הגלגל וגו׳ ויהי כדבר מלאך יי את הדברים האלה אל כל בני ישראל״ – ה׳חכמים׳ כבר אמרו ש׳מלאך יי׳ הנאמר הנה הוא פינחס, ואמרו: ״זה פינחס שבשעה שהשכינה שורה עליו דומה למלאך יי״.
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

ואם יאמר [ה]אומר, דבר זה הוא טעם לחשיבות ישראל מכל האומות ממה שהצורה שלהם רחוקה מן החומר, ולפי זה יהיו המלאכים הנבדלים לגמרי, או השמים, יותר חשובים מן כל הנמצאים תחתונים. ולמה לא יאמר "אנכי ה' אלקי המלאכים העליונים", שבזה היה נראה רוממותו וגדולתו, כמו שיאמר (דברים י, יז) "אלקי האלקים ואדוני האדונים". אמנם אני אומר, כי כל האומר כי המלאכים הנבדלים הם יותר במעלה מן ישראל, שהם אדם באמת אשר נקראו "בנים" לו יתברך, אין רוח חכמים נוחה הימנו. ולא אקבל דברי מקצת אחרונים שאמרו מדעתם* ומסברתם, שהרי יהושע היה משתחוה למלאך ויפול על פניו (יהושע ה, יד), והביאו גם כן שאר ראיות. ואם אין זה מקומו, כי דבר זה נתבאר בספר דרך חיים בפירוש מסכת אבות, המסכתא המהוללה, ועוד לקמן בסוף הספר, מכל מקום אביא דבר אחד מדברי חכמים, והם דברי חכמה, כי ישראל הם עם קרובו מכל הנמצאים.
שאל רבBookmarkShareCopy