יחזקאל א:ד מחשבת ישראל: מורה נבוכים ויסוד מורא וסוד תורה

ממה שצריך שתתעורר עליו – אמרו: ״מראות אלהים״ ולא אמר: ׳מראה׳ לשון יחיד אלא ׳מראות׳ מפני שהם השגות רבות וחלוקות במיניהם, רצוני לומר: שלש השגות השגת ה׳אופנים׳ והשגת ה׳חיות׳ והשגת ה׳אדם׳ אשר למעלה מן ה׳חיות׳, ובכל השגה מהם אמר: וארא, והוא שבהשגת ה׳חיות׳ אמר: ״וארא והנה רוח סערה וגו׳״ ובהשגת ה׳אופנים׳ אמר: ״וארא החיות והנה אופן אחד בארץ״ ובהשגת ה׳אדם׳ אשר למעלה מן ה׳חיות׳ במדרגה ובסדר אמר: ״וארא כעין חשמל וגו׳ ממראה מתניו וגו׳״ ולא השיב מלת ׳וארא׳ כלל בסיפור ה׳מרכבה׳ רק בשלש פעמים האלה. וכבר בארו ׳חכמי המשנה׳ זה הענין, והם העירוני עליו, והוא: אמרם ששתי ההשגות הראשונות – רצוני לומר: השגת ה׳חיות׳ והשגת ׳אופנים׳ לבד – מותר ללמדה, וההשגה השלישית אשר היא ה׳חשמל׳ ומה שנדבק בו אין מלמדים ממנו אלא ׳ראשי פרקים׳; ו׳רבנו הקדוש׳ חושב ששלוש ההשגות כולם נקראות ׳מעשה מרכבה׳ ואין מלמדים מהם אלא ׳ראשי פרקים׳, ולשונם בזה הוא: ״עד היכן מעשה מרכבה? רבי מאיר אומר עד ׳וארא׳ בתראה; ר׳ יצחק אומר עד חשמל׳ – מן ׳וארא׳ עד ׳חשמל׳ מגמרינן אגמורי מכאן ואילך מוסרין לו ראשי פרקים; איכא דאמרי מן ׳וארא׳ ועד ׳חשמל׳ מסרינן ראשי פרקים מכאן ואילך, אם היה חכם מבין מדעתו – אין, ואי לא – לא״. הנה התבאר לך מדבריהם – שהם השגות חלוקות והמעיר עליהם – ׳וארא, וארא, וארא׳ ושהן מדרגות ושההשגה האחרונה מהם, והיא הנאמר עליה ״וארא כעין חשמל״ – רצוני לומר: צורת האדם החלוק, אשר נאמר בו ״ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה״ – היא סוף ההשגות והעליונה שבהם, ויש מחלוקת גם כן בין ה׳חכמים׳ אם מותר לרמוז בלימודו בשום דבר – רצוני לומר: ׳במסירת ראשי פרקים׳ – או אין מותר כלל לרמוז בלימוד זאת ההשגה השלישית ואפילו ׳בראשי פרקים׳ אבל מי שהוא ׳חכם׳ ׳יבין מדעתו׳. וכן יש מחלוקת עוד בין ה׳חכמים׳ כמו שתראה בשתי ההשגות הראשונות גם כן – רצוני לומר: ה׳חיות׳ וה׳אופנים׳ – אם מותר ללמד עניניהם בבאור, או אינו מותר אלא ברמיזות וחידות ׳בראשי פרקים׳.

ברוך השם הנשגב לבדו א-להי עולם שוכן עד ויושב קדם סלה ולא ישתנה בעבור העומדים למענהו הקרובים אליו או בעבור הנבראים לכבודו ביד הנכבדים וככה אמר המשורר (תהילים קמ״ח:ה׳) כי הוא צוה ונבראו ואתן לך משל בגופות העליונים כי כוכבי הגלגל הגדול המקיף תנועתה אחת וערך מרחקם זה אל זה אחת שוה לעולם ותנועת השבעה משרתים עומדת גם היא על דרך אחת כל אחד מהם בגלגלו רק תנועתם כנגד מוצק הארץ משתנה כי יש מהם ישרים בהליכתם פעם במרוצה פעם בהתמהמה ופעם עומדים ופעם שבים אחורנית ומערכת זה אל זה משתנה עד אין קץ. פעם מתחברים ופעם מתפרדים ופעם בלי מבט ופעם בשבעה מבטים ופעם עולים ויורדים בגדול ובקטן ופעם בקו (המזלות) ופעם שמאליים או ימיניים והם בעצמם לא יחלו ולא יכלו ולא יוסיף אורם ולא יחסר רק כנגד מראה העין והלבנה במדרגה השפלה כי ישתנה אורה כפי מרחקה מהשמש ויקרה לתנועותיה כל מה שיקרה למשרתים ויותר ובעבור כל אלה הדברים הנזכרים גם אחרים ישתנו כל הנולדים בארץ מהמקורות והצמחים והחיים כי לא יתכן שתמצא מערכת שוה לאחת ברבבות אלף אלפי שנים ע"כ כתוב בספר יצירה עד אחד עשר שאין הפה יכול לדבר ולא האוזן יכולה לשמוע אם כן במספר זה אף כי במספר רב מחול ימים ובעבור שאין בארץ דבר עומד רק נשמת האדם לבדו על כן לא תמצא השם הנכבד נזכר במעשה בראשית רק מלת אלהים שגם השם נקרא על שמם כדמות הדבורים שיקראו שפה ולשון ע"כ אמרו חכמינו ז"ל (בראשית רבה יג:ג) נקרא שם מלא על עולם מלא ונקרא עם א-להים עד שנולד קין ובראות חוה כי מין האדם עומד בהוליד קין ע"כ אמרה (בראשית ד׳:א׳) קניתי איש את ה' ובעבור זה לא הזכיר משה לפרעה רק השם הנכבד שהוא א-להי העברים שיוכל המקבל כחו בארץ לחדש מופתים ע"כ לא תמצאו זה השם בספר קהלת כי הוא דבר על חכמת הא·להים והכח שקבל הכל לא היה במשה ע"כ אמר יתרו (שמות י״ח:י״א) עתה ידעתי כי גדול ה' מכל הא·להים והשם. הוא א-להי א-להים ופעם שהוא שם עצם ופעם שם תואר והעד ה' צבאות וכסאו נקרא שם כדרך הארץ ככתוב בדברי הימים ומפורש בספר שמואל למה נקרא שם כי (שמואל ב ו׳:ב׳) שם ה' צבאות יושב הכרובים עליו כמו (שמות ג׳:י״ד) אהיה אשר אהיה וככה (ישעיהו ל׳:כ״ו) כאור שבעת הימים פי' שבעתים שכל יום הוסיף האור ובשביעי עמד וככה (דניאל י״א:י״א) ונלחם עמו עם מלך הצפון (יחזקאל א׳:ד׳) ומתוכה כעין החשמל מתוך האש.

ההקדמה השנית שהנביאים כמו שאמרנו ידברו בשמות המשתתפים ובשמות שאין הכונה בהם מה שיורו במשלם הראשון, אבל יזכר השם ההוא מפני גיזרה אחת – כמו ״מקל שקד״ שילמדו ממנו על ״שוקד אני וגו׳״ – כמו שנבאר בפרקי הנבואה. ולפי זה הענין נאמר ב׳מרכבה׳: ״חשמל״ כמו שבארנו; וכן: ״רגל עגל״ ו״נחשת קלל״; וכן מאמר זכריה ״וההרים הרי נחשת״; וזולת זה ממה שנאמר.