יחזקאל א:כא מחשבת ישראל: מורה נבוכים ונפש החיים

בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעָמְדָ֖ם יַֽעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃

מורה נבוכים

ואמנם, תנועת ה׳אופנים׳ אמר בהם שאין גם בתנועתם לא עקמימות ולא עקלתון, אבל תנועות ישרות שלא יתחלפו – והוא אמרו: ״על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן״. ואחר כך זכר שאלו הארבעה ׳אופנים׳ אינם מתנועעים מעצמם כ׳חיות׳ ואין תנועה להם בעצמם כלל אלא בהניע אותם זולתם – והפליג להשיב זה הענין וחזקו פעמים. ושם מניע ה׳אופנים׳ ה׳חיות׳ עד שיהיה על צד המשל ענין ה׳אופן׳ עם ה׳חיה׳ כמי שקשר גוף מת ביד בעל חיים או ברגלו, שכל אשר יתנועע החי ההוא יתנועע העץ ההוא או האבן ההיא הנקשרת באבר החי ההוא – אמר ״ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים״; ואמר: ״והאופנים ינשאו לעומתם״ ובאר הסיבה בזה ואמר: ״כי רוח החיה באופנים״; והשיב זה הענין לחיזוק ולתוספת באור ואמר: ״בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים״. ויהיה הסדר באלו התנועות כן, אי זה צד שתהיה הכונה האלהית שיתנועע ה׳חיות׳ אליו – אל הצד ההוא יתנועעו ה׳חיות׳ ובתנועת ה׳חיות׳ יתנועעו ה׳אופנים׳ על צד ההמשך אחריהם בקשירה, לא שה׳אופנים׳ יתנועעו מעצמם לצד ה׳חיות׳. וסידר זה הסדר ואמר: ״על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעומתם כי רוח החיה באופנים״; וכבר הודעתיך תרגום יונתן בן עוזיאל – עליו השלום – אמר ״על אתר די הוה תמן רעוא למיזל וגו׳״.
שאל רבBookmarkShareCopy

נפש החיים

ונשמת כל אחד הוא העולם שעליו. כמ"ש (יחזקאל א׳:כ״א) ובהנשא החיות גו' ינשאו האופנים לעומתם כי רוח החיה באופנים. בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו וגו'. והחיות ג"כ מתנהגים ע"י עולם הכסא שעליהם כמשארז"ל שהכסא נושא את נושאיו. ובז"ח יתרו מעשה מרכבה ל"ג א' דחיות נטלין לדנטלין לון כו' כרסייא קדישא נטול לחיו'.
שאל רבBookmarkShareCopy