וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֔י בֶּן־אָדָ֖ם חֲתָר־נָ֣א בַקִּ֑יר וָאֶחְתֹּ֣ר בַּקִּ֔יר וְהִנֵּ֖ה פֶּ֥תַח אֶחָֽד׃
מורה נבוכים
ואני אזכור לך מזה מה שלא יספוק אדם בו, ואחבר אליו קצת מה שהוא ממינו, ומן הקצת ההוא יתבאר לך מה שלא זכרתיו. וממה שהוא מבואר ולא יספוק אדם בו – מאמר יחזקאל: ״אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני וגו׳ ותשא אותי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אותי ירושלמה במראות אלהים״; כן אמרו: ״ואקום ואצא אל הבקעה״ – אמנם היה ׳במראות אלהים׳ כמו שנאמר באברהם ״ויוצא אותו החוצה״ – וזה היה ׳במחזה׳; כן אמרו: ״ויניחני בתוך הבקעה״ – אמנם היה ׳במראות אלהים׳. וזכר יחזקאל ב׳מראה׳ ההיא אשר הובא בה לירושלם אמר דבר זה לשונו, ״ואראה והנה חור אחד בקיר; ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתור בקיר והנה פתח אחד וגו׳״; וכמו שהוא ראה ׳במראות אלהים׳ שצווה לחתור בקיר עד שיכנס ויראה מה הם עושים שם, וחתר – כמו שנזכר – ׳במראות אלהים׳ ונכנס מן החור וראה מה שראה, וכל זה ׳במראה הנבואה׳ – כן אמרו לו ״ואתה וגו׳ קח לך לבנה וגו׳ ואתה שכב על צדך השמאלי וגו׳ ואתה קח לך חטין ושעורים וגו׳״ וכן אמרו לו ״והעברת על ראשך ועל זקנך״ – כל זה ׳במראה הנבואה׳ ראה שהוא עשה הפעולות ההם אשר צווה לעשותם. וחלילה לאלוה מתת נביאיו דומים לשוטים ולשיכורים ויצום לעשות מעשי השיגעון! מחובר אל המצוה במרי, שהוא היה ׳כהן וחיב שני לאוין על כל פאת זקן או פאת ראש׳; ואמנם, היה זה כולו ׳במראה הנבואה׳. כן באמרו: ״כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף״ – אמנם היה זה ׳במראות אלהים׳. ואמנם, יחשבו חלושי הסברה בזה כולו – היות הנביא מספר שהוא צווה לעשות כן ועשה; וכן סיפר שהוא צוה לחתור בקיר אשר ב׳הר הבית׳ והוא היה בבבל וזכר שחתרו, כמו שאמר ״ואחתור בקיר״ – וכבר באר שזה היה ׳במראות אלהים׳.