יחזקאל יב:ב מחשבת ישראל: מורה נבוכים

בֶּן־אָדָ֕ם בְּת֥וֹךְ בֵּית־הַמֶּ֖רִי אַתָּ֣ה יֹשֵׁ֑ב אֲשֶׁ֣ר עֵינַיִם֩ לָהֶ֨ם לִרְא֜וֹת וְלֹ֣א רָא֗וּ אָזְנַ֨יִם לָהֶ֤ם לִשְׁמֹ֙עַ֙ וְלֹ֣א שָׁמֵ֔עוּ כִּ֛י בֵּ֥ית מְרִ֖י הֵֽם׃

מורה נבוכים

ודע, כי זאת המילה – רצוני לומר: ׳פקוח׳ – לא תפול בשום פנים אלא על ענין גלות ידיעה לא ראות חוש יתחדש ״ויפקח אלהים את עיניה״, ״אז תפקחנה עיני עורים״, ״פקוח אזנים ולא ישמע״ כאמרו: ״אשר עינים להם לראות ולא ראו״.
שאל רבBookmarkShareCopy