יחזקאל כא:יד מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

"וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב לָבֹא אֶל הַפְּנִימִית דֶּרֶךְ אַמָּה אֶחָת" (יחזקאל מב, ד). פֵּרוּשׁ, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ יְכוֹלִין לָבֹא אֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת וְהַתָּאִים לֹא בֶּחָצֵר הַפְּנִימִי וְלֹא בֶּחָצֵר הַחִיצוֹנָה. כִּי הֶחָצֵר הַפְּנִימִית לֹא הָיְתָה, רַק מֵאָה עַל מֵאָה לִפְנֵי הַבַּיִת לַמִּזְרָח (יחזקאל מ, מז), וְנֶאֱמַר (יחזקאל מא, יד) עַל רֹחַב הַבַּיִת "לַקָּדִים מֵאָה אַמָּה". נִמְצָא רֹחַב הַבַּיִת סוֹתֵם אֶת רֹחַב הֶחָצֵר, וְאוֹתָן חָמֵשׁ הַיְּתֵרִים מִט"ו שֶׁל בֵּית הַחֲלִפוֹת, סוֹתְמָן עֹבִי כֹּתֶל הַמַּפְסִיק בֵּין הֶחָצֵר הַפְּנִימִי וּבֵין הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה הַבָּא מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, שֶׁהֲרֵי עָבְיוֹ שֵׁשׁ אַמּוֹת. וְאִם כֵּן, לֹא הָיָה מָבוֹא לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מְשַׁפֵּעַ^אבפשטות 'משפע' הכוונה מלמטה למעלה - שהרי מפלס החצר החיצונה נמוך מן הפנימית וכדי ליכנס לפנימית צריך לשפע ולעלות, אלא שבתמונה הכללית שצייר רבינו, משמע כי שיפוע מתייחסת לשיפוע (החתך) בכותל. וְכוֹנֵס, [כְּלוֹמַר] כְּשֶׁהָיָה מְכַלֶּה סוֹף חוֹמָה שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַחֲצֵרוֹת, שִׁפֵּעַ בְּתוֹךְ חָצֵר הַחִיצוֹנָה בְּעֹבִי הַחוֹמָה אַמָּה כְּדֵי כְּנִיסַת אָדָם^בכדאמרינן (סוכה ז:) גברא באמתא יתיב.. וְנִכְנָס לְתוֹךְ אֲוִיר חָמֵשׁ אַמּוֹת שֶׁבֵּין כֹּתֶל הַחֲלִפוֹת וְכֹתֶל הַלְּשָׁכוֹת, וְהוֹלֵךְ בְּאוֹתוֹ אֲוִיר לְצַד מַעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת, וְשָׁם כָּלֶה מֶשֶׁךְ בֵּית הַחֲלִפוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת רֹחַב", וּמִשָּׁם וְאֵילָךְ עֶשְׂרִים אַמּוֹת הָאֲוִיר שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת וְהַתָּאִים. וְלָמָּה קוֹרֵהוּ מַהֲלַךְ רֹחַב, וַהֲלֹא הָיָה לוֹ לוֹמַר מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ? לְפִי שֶׁלְּעִנְיַן בֵּית הַחֲלִפוֹת הוּא רֹחַב. לְפִי שֶׁבִּנְיַן הַחֲלִפוֹת מִן הַצָּפוֹן לַדָּרוֹם ט"ו אַמָּה, וּמִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב אֵינוֹ אֶלָּא עֶשֶׂר אַמּוֹת, עַד כָּאן דִּבְרֵי רַשִׁ"י ז”ל.