יחזקאל לג:י מחשבת ישראל: חובות הלבבות, דרשות אל עמי והגיונות אל עמי

וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם אֱמֹר֙ אֶל־בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל כֵּ֤ן אֲמַרְתֶּם֙ לֵאמֹ֔ר כִּֽי־פְשָׁעֵ֥ינוּ וְחַטֹּאתֵ֖ינוּ עָלֵ֑ינוּ וּבָ֛ם אֲנַ֥חְנוּ נְמַקִּ֖ים וְאֵ֥יךְ נִֽחְיֶֽה׃

חובות הלבבות

וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיֵּדַע אֱמֶת כִּי הַתְּשׁוּבָה אֹפֶן רְפוּאַת מַדְוֵהוּ וְהַדֶּרֶךְ אֶל הָאֲרוּכָה מֵרֹעַ מַעֲשֵׂהוּ וּגְנוּת מִפְעָלוֹ וְשֶׁבָּהּ יְתַקֵּן טָעוּתוֹ וְיָשִׁיב אֲבֵדָתוֹ כִּי אִם לֹא יִתְבָּרֵר אֶצְלוֹ זֶה יִתְיָאֵשׁ מִכַּפָּרַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמֵרַחֲמָיו וְלֹא יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַמְּחִילָה עַל מָה שֶׁקָּדַם לוֹ מֵרֹעַ מִפְעָלוֹ כמ״ש (יחזקאל לג) אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר כִּי פְשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמַקִּים וְאֵיךְ נִחְיֶה, וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה עַל זֶה מֵהַבּוֹרֵא עַל יְדֵי נְבִיאוֹ חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אֱלֹהִים אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy

דרשות אל עמי

אמנם הננו מחויבים כולנו להאמין באמונה שלמה, כי השי"ת אינו חפץ במות המת, אך בשוב רשע מדרכו וחיה. "הרוצה בתשובה" זהו אחד התארים העיקרים של הקב"ה, אבל בכל זאת אנו מוצאים, כי לפנים, בימי הקדם, היתה אמונה זו רפויה מאד, כמו שכתוב ביחזקאל (לג, י): "ואתה בן אדם, אמור אל בית ישראל, כן אמרתם לאמר: פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה". אחר כך, בימי הביניים נתחזקה מעט האמונה בזה, בעיקר התשובה הכל האמינו, אבל עדיין לא באה אמונה זו לכלל שלמות, שהרי התשובה שהאמינו בה היתה כמעט למעלה מכח האנושי, חשבו כי על כל חטא וחטא צריכים להתענות ש"י תעניתים ולהסתגף בסגופים נוראים, כאשר מאריכים בזה הרבה ספרי התקופה הזו; ובפרט כשבאו ימי החודש אלול, ימי התשובה הרשמיים, שאז חשבו, שעל האדם להבדל כמעט לגמרי מן חומריותו, עד שאמרו, כי האכילה בערב יום הכיפורים הוא ענוי יותר גדול הרבה מהתענית ביום הכיפורים, כי איך אפשר לו לאדם לטעום לחכו מה בימי חשבון נפש כאלה. ובזה פרשו את הכתוב "ועניתם את נפשותיכם", בלשון רבים, כי מצוה על האדם לענות גם את נפש החיונית וגם את נפש השכלית, ועל ידי התענית ביום הכיפורים הוא מענה את נפשו החיונית, ועל ידי האכילה בערב יום הכיפורים הוא מענה את נפשו השכלית. והדברים עתיקים.
שאל רבBookmarkShareCopy

הגיונות אל עמי

והעיקר בתשובה לבלי להתיאש ולבלי לאמר כדורו של יחזקאל ״פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה״ (יחזקאל לג, י), כי לדאבוננו, אנו שומעים גם בדורנו אנו את מה ששמע יחזקאל בדורו הוא.
שאל רבBookmarkShareCopy