יחזקאל לז:יט מחשבת ישראל: קול התור וצורת בית המקדש

קא) עץ יוסף (יחזקאל ל״ז:י״ט) – הכוונה על משיח בן יוסף אשר כל הגאולה תלויה באיחודם של שני העצים עץ יוסף ועץ יהודה – כאמור בפרק זה. והם ב׳ המשיחין מב״י ומב״ד אשר תחלה יהיו לאחדים בידך, היינו באתערותא דלתתא בדרך הטבע, ואח״כ והיו לאחד בידי, ביד ה׳, – היינו בדרך הנסית בענני שמיא.

וּלְפִיכָךְ לָא מַקְשֶׁה לֵיהּ מֵהָנָךְ קְרָאֵי שֶׁבִּנְבוּאָה זוֹ, דְּמוּכָח מִנָּהּ חֲזָרַת י' הַשְּׁבָטִים. וְכִדְמוּכָח עוֹד מִמַּה שֶּׁנִּבָּא בְּפֶרֶק ל"ז (יט) "הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת עֵץ יוֹסֵף אֲשֶׁר בְּיַד אֶפְרַיִם וְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָו, וְנָתַתִּי אוֹתָם עָלָיו אֶת עֵץ יְהוּדָה וַעֲשִׂיתִם לְעֵץ אֶחָד וְגוֹ'". רָצָה בָּזֶה כִּי יַחְזְרוּ מַמְלֶכֶת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים לְמַמְלֶכֶת בֵּית דָּוִד לִהְיוֹת אֶחָד, שֶׁזֶּהוּ רֶמֶז עֵץ שֶׁהוּא שֵׁבֶט מֶמְשָׁלָה, הֲרֵי שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם עַד שֶׁיְּהוּ רְאוּיִן לְמַמְלָכָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר אַחֲרָיו (לז, כא) "הִנֵּה אֲנִי לֹקֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִבֵּין הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הָלְכוּ שָׁם, וְקִבַּצְתִּי וְגוֹ' וְעָשִׂיתִי אֹתָם לְגוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ וּמֶלֶךְ אֶחָד וְגוֹ' וְלֹא יִהְיֻה עוֹד לִשְׁנֵי גּוֹיִם וְגוֹ' לִשְׁתֵּי מַמְלָכוֹת". וּבְבַיִת שֵׁנִי רַבּוּ כְּמוֹ רַבּוּ הַמִּתְפָּרְצִים בַּאֲדֹנֵיהֶם וְרָצוּ בַּמְּלוּכָה, וְלֹא שֶׁנֶּחֱצוּ לִשְׁנֵי גּוֹיִם כִּי אִם לְרַבָּתִי דֵּעוֹת.