יחזקאל מב:ד מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְלִפְנֵ֨י הַלְּשָׁכ֜וֹת מַהֲלַךְ֩ עֶ֨שֶׂר אַמּ֥וֹת רֹ֙חַב֙ אֶל־הַפְּנִימִ֔ית דֶּ֖רֶךְ אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּפִתְחֵיהֶ֖ם לַצָּפֽוֹן׃

צורת בית המקדש

חוֹמַת הַפְּנִימִית לַדָּרוֹם, עָבְיָהּ קְנֵה הַמִּדָּה כִּדְפִרַשְׁנוּ לְעֵיל סִימָן ח'. וְכֵן כָּתַב רַשִׁ"י וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת (יחזקאל מב, ד), עַיֵּן שָׁם. וְאָרְכָּהּ מֵאָה אַמָּה כְּנֶגֶד חֲלָלָהּ, שֶׁחָלָל הַפְּנִימִית מְרֻבַּעַת מֵאָה אַמָּה עַל מֵאָה, כְּמוֹ שֶׁנְּבַאֵר בְּסִימָן (ל"ה) אלכאורה צ”ל ל”ו. בְּעֵזֶר הַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

מֶשֶׁךְ אֵלּוּ הַט"ו אַמּוֹת שֶׁמִּכָּאן וּמִכָּאן מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב אֵינָם רַק עֶשֶׂר אַמּוֹת, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר (יחזקאל מא, יב) "וְאָרְכּוֹ תִּשְׁעִים אַמָּה". כְּלוֹמַר, אֹרֶךְ הַבַּיִת מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח עַד בִּנְיַן בֵּית הַחֲלִפוֹת תִּשְׁעִים אַמָּה, וְכָל הַבַּיִת עִם הָאַתִּיקִים שֶׁהֵם בֵּית הַחֲלִפוֹת מֵאָה אַמָּה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סִימָן ס"ה. הֲרֵי שֶׁבֵּית הַחֲלִפוֹת מִמִּזְרָח לַמַּעֲרָב עֶשֶׂר אַמּוֹת בִּלְבַד. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָסוּק (יחזקאל מב, ד) "וְלִפְנֵי הַלְּשָׁכוֹת מַהֲלַךְ עֶשֶׂר אַמּוֹת וְכוּ'".
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

"וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוֹן" (יחזקאל מב, ד) לְצַד הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, דַּהֲרֵי בְּאוֹתָן שֶׁבַּצָּפוֹן מִשְׁתָּעִי. וְרַשִׁ"י ז”ל פֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק "וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא" (יחזקאל מו, יט), שֶׁהָיוּ לָהֶם גַּם כֵּן פְּתָחִים אֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁדִּקְדֵּק כֵּן מִמַּה שֶּׁאָמַר (שם) "וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא וְגוֹ' אֶל הַלִּשְׁכוֹת וְגוֹ'". דְּמַשְׁמַע שֶׁמֵהַמָּבוֹא שֶׁאֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים מִשָּׁם הֱבִיאוֹ אֶל הַלִּשְׁכוֹת, הִנֵּה מְבֹאָר שֶׁהָיוּ הַלְּשָׁכוֹת פְּתוּחִים לְשָׁם. וּבַסִּימָן ע"ג מוּכָח גַּם כֵּן שֶׁהָיָה לָהֶם פְּתָחִים לְהַמָּבוֹא, עַיֵּן שָׁם בְּסוֹפוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy