יחזקאל מב:ה מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְהַלְּשָׁכ֥וֹת הָעֶלְיוֹנֹ֖ת קְצֻר֑וֹת כִּֽי־יוֹכְל֨וּ אַתִּיקִ֜ים מֵהֵ֗נָה מֵֽהַתַּחְתֹּנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽכֹנ֖וֹת בִּנְיָֽן׃

צורת בית המקדש

וְנִרְאֶה לְדַקְדֵּק מִלְּשׁוֹנוֹ שֶׁאָמַר 'בּוֹנִים בּוֹ' וְלֹא אָמַר 'בּוֹנִים אוֹתוֹ' גבפס”ר שם הנוסח: בונים אותו. אמנם ביל”ש שם הנוסח כמ”ש רבינו ועי’ לקו”ש חי”ח ע’ 412 הע’ 19 ובע’ 419 בהע’ 72., שֶׁאִלּוּ אָמַר 'בּוֹנִים אוֹתוֹ' יִהְיֶה מַשְׁמָעוֹ אֶת כֻּלּוֹ, אֲבָל אָמַר 'בּוֹנִים בּוֹ' שֶׁמַּשְׁמָעוֹ קְצָת מִמֶּנּוּ, וְזֶה מִפְּנֵי שֶׁעִנְיְנֵי הַבִּנְיָן הַזֶּה סְתוּמִים בִּלְתִּי מְפוֹרָשִׁים. וְהֵבִיא הָרַדַ"ק ז"ל (שם מ, יג) בְּמִדּוֹת תָּאֵי דתוקן עפ”י דפוס ראשון. הַשַּׁעַר וּבְלִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ (יחזקאל מב, ה) מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁאָמְרוּ בְּמִקְצָת דְּבָרִים מִזּוֹ הַנְּבוּאָה עָתִיד אֵלִיָּהוּ לְדָרְשָׁהּ, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְדָרְשָׁהּ, עכ"ל.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

וְהַלְּשָׁכוֹת  זלהבין קטע זה של האתיקים מן הראוי להעתיק לשון רש”י בפסוקים אלו, ומה שנוסף בפרש”י תוספת בשם “אשל גדול” (כמ”ש רבינו), וז”ל: ( מב, ג) נגד העשרים אשר לחצר הפנימי - כל זה סימן מקום הלשכות אצל העשרים רוחב אויר אשר לחצר הפנימי סביב סביב לבית, כמו שאמור למעלה ובנין הלשכות רוחב כ’ אמה. ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה - שאמרנו למעלה שעליה היתה החצר (סביב) מוקפת סביב לה. אתיק אל פני אתיק - לא ידעתי מהו, (תוספות) אתיק אל פני אתיק. אתיק הוא עמוד כמו שפי’ רש”י נמי (לעיל טז) והאתיקים סביב לשלשתם, שהם עמודים. והלשכות העליונות, היינו הני לשכות עצמם שמדבר מהם וקורא אותם עליונות לפי שהם בגובהו של הר כמו שפירש”י גבי ומתחת הלשכות האלה. והכי פירש על הסדר. והלשכות העליונות שהם בגובהו של הר, ב’ מהם היו קצרות כלומר אינם רווחות, לפי שהאתיקים היו ממעטים בהם שכן דרך הבנאים לחזק מלאכת בניינם לעשות עמודים עד שני שליש החומה ומשם ואילך כלים ומשפיעים. ולכך השלישית אינה קצרה, והיינו דקאמר: כי משולשות הנה ואין להם עמודים, לפי שאין צריך חיזוק כמו מלמטה. ואין להם עמודים כעמודי החצרות, כלומר, עמודי לשכות אלו אינם כשאר עמודים. ששאר עמודים מיושבים אצל החומה לחיזוק אבל הני בעובי החומה בולטין לחוץ ולפנים לכך אוכלים מן הבנין. על כן נאצל - כתרגומו דחיקן. לפי שהם בעובי החומה בולטים לחוץ ולפנים מחזקים הלשכות. מהתחתונות ומהתיכונות מהארץ - לצד הארץ כך מצאתי בשם אשל גדול (סא”א): בשלישים - ת”י: מתלתין, משמע שהיו אותן לשכות משולשות שלש זו למעלה מזו. וגם המקראות מוכיחין כן שהוא אומר והלשכות העליונות קצרות מהתחתונות ומהתיכונות. ואני לא יכולתי להבין בשלשת המקראות הללו כלל מהו, כי יוכלו אתיקים. מה הם אותם אתיקים? והיאך אוכלות מן העליונות ואינם אוכלות מן התחתונות ומן התיכונות? וטעם שהוא נותן לדבר, כי משולשות הנה ואין להם עמודים, לא ידעתי להבין בו. (ואני לא היה לי לא רב ולא עוזר בכל הבנין הזה אלא כמו שהראוני מן השמים):" הָעֶלְיוֹנֹת קְצֻרוֹת כִּי יוֹכְלוּ אַתִּיקִים מֵהֵנָה מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּכוֹנוֹת בִּנְיָן. כִּי מְשֻׁלָּשׁוֹת הֵנָּה וְאֵין לָהֶן עַמּוּדִים כְּעַמּוּדֵי הַחֲצֵרוֹת עַל כֵּן נֶאֱצַל מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּיכֹנוֹת מֵהָאָרֶץ" (יחזקאל מב, ה-ו). פֵּרוּשׁ, הַלְּשָׁכוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת. רָצָה בָּזֶה אֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת שֶׁהֵם בְּמַעֲלֵה הָהָר כְּנֶגֶד הַהֵיכָל, לְאַפּוּקֵי הַנֵּי לְשָׁכוֹת שֶׁיִּתְבָּאֲרוּ בְּסִימָן ע"ג שֶׁהֵם בְּתַחְתִּית הָהָר. וְאָמַר שֶׁקְּצָת מֵהַנֵּי הַלְּשָׁכוֹת הֵם קְצֻרוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy