כִּ֤י מְשֻׁלָּשׁוֹת֙ הֵ֔נָּה וְאֵ֤ין לָהֶן֙ עַמּוּדִ֔ים כְּעַמּוּדֵ֖י הַחֲצֵר֑וֹת עַל־כֵּ֣ן נֶאֱצַ֗ל מֵהַתַּחְתּוֹנ֛וֹת וּמֵהַתִּֽיכֹנ֖וֹת מֵהָאָֽרֶץ׃
צורת בית המקדש
וְאֶפְשָׁר לוֹמַר בָּזֶהחכאן מחדש רבינו פירוש שונה מדברי ה”אשל גדול”, שלומד שהקומה השלישית יותר רחבה מהאמצעית והאמצעית מהתחתונה. ורבינו לומד, שבניגוד לתאים שכמבואר בסימן סד-סט, התחתון צר והאמצעי רחב והעליון יותר רחב, כאן באתיקים של הלשכות, למטה רחב ומיצר והולך כלפי מעלה. והסיבה היא שבתאים, החומה מתמעטת והולכת (שכן הדרך לעשות הכותל מיצר והולך כלפי מעלה שלא יתמוטט) ולכן בעליונים יש יותר מקום להניח הקורות על מגרעות הכותל כדלעיל. משא”כ בלשכות שנבנה ע”י אתיקים, דהיינו שהיה כמו שלשה מבנים המונחים זה על גבי זה, ולכן העליונים צרים יותר מהתחתונים. שֶׁהַתָּאִים [שֶׁזָּכַר לְמַעְלָה] הָיוּ רְחָבִים הָעֶלְיוֹנִים מֵאֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם מִפְּנֵי הַכֹּתֶל אֲשֶׁר עָלָיו יִסָּמְכוּ שֶׁהָיָה רָחָב מִלְּמַטָּה וְצַר מִלְּמַעְלָה, וְלָכֵן הַבָּתִּים הָהֵם הָעֶלְיוֹנִים הָיָה בָּהֶם יוֹתֵר שֶׁטַח(יות) מִבַּתַּחְתּוֹנִים. לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה בָּעֶלְיוֹנִים הַכֹּתֶל כָּל כָּךְ עָב כְּמוֹ בַּתַּחְתּוֹנִים, גַּם שֶׁהָיוּ נִסְמָכוֹת עַל הָעַמּוּדִים, וְלָכֵן הָיוּ מִתְרַחֲבוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכְלוּ, כִּי לֹא יִפְחֲדוּ וְלֹא יִירְאוּ מֵהַנְּפִילָה בִּהְיוֹתָן עַל הָעַמּוּדִים. אָמְנָם הַלְּשָׁכוֹת הָאֵלֶּה הָיוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת רוֹצֶה לוֹמַר זוֹ עַל גַּב זוֹ. וְלֹא הָיָה אִם כֵּן, הַכֹּתֶל עָב מִצַּד אֶחָד יוֹתֵר מִבְּצַד אַחֵר, וְלֹא הָיוּ עַל הָעַמּוּדִים. וּמִפְּנֵי זֶה הָיָה בְּהֶכְרֵחַ הַבַּיִת הָעֶלְיוֹן קָצָר מֵאֲשֶׁר תַּחְתָּיו, לְפִי שֶׁמִּפַּחַד הַנְּפִילָה לֹא יִתְפַּשְּׁטוּ הַבָּתִּים הָעֶלְיוֹנִים כָּל מַה שֶּׁיִּתְפַּשְּׁטוּ הַתַּחְתּוֹנִים לִהְיוֹתָם נִסְמָכִים עַל הַקַּרְקַע אוֹ קָרוֹב אֵלָיו. וְהוּא אָמְרוֹ "עַל כֵּן נֶאֱצַל מֵהַתַּחְתֹּנוֹת וּמֵהַתִּיכוֹנוֹת מֵהָאָרֶץ", רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁנֶּאֶצְלוּ וְנִתְקַצְּרוּ הָעֶלְיוֹנוֹת מֵאֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶן. וְהוּא מִלְּשׁוֹן "וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ" (במדבר יא, יז), "לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם" (קהלת ב, י), שֶׁהוּא עִנְיַן פְּרִישׁוּת. וְכֵן תִּרְגֵּם יוֹנָתָן (יחזקאל מב, ו) עַל כֵּן דְּחִיקָן, עכ"ל.