וְכִלָּ֗ה אֶת־מִדּוֹת֙ הַבַּ֣יִת הַפְּנִימִ֔י וְהוֹצִיאַ֙נִי֙ דֶּ֣רֶךְ הַשַּׁ֔עַר אֲשֶׁ֥ר פָּנָ֖יו דֶּ֣רֶךְ הַקָּדִ֑ים וּמְדָד֖וֹ סָבִ֥יב ׀ סָבִֽיב׃
צורת בית המקדש
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה עֲדַיִן הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נְבוּאָה נִתְנַבְּאָה עַל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים כְּכָל חֶזְיוֹן הַנְּבִיאִים ע"ה, לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לְהוֹדוֹת (חבקוק ב, ג) "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא" וְיִבְנֶה עִירֵנוּ וִישַׁכְלֵל הֵיכָלֵנוּ, וְיַשְׁכִּין שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן (יחזקאל מב, טו) בְּצֵאתוֹ מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָדַד מִחוּץ אֶת הַר הַבַּיִת, אָמַר (יחזקאל מג, א-ט):