יחזקאל מב:טז מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

מָדַ֛ד ר֥וּחַ הַקָּדִ֖ים בִּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה חֲמֵשׁ־אמות [מֵא֥וֹת] קָנִ֛ים בִּקְנֵ֥ה הַמִּדָּ֖ה סָבִֽיב׃

צורת בית המקדש

הִתְבָּאֵר כִּי גָּדוֹל יִהְיֶה הֶקֵּף הַר הַבַּיִת שֶׁל עָתִיד תוב"ב מִמַּה שֶּׁהָיָה בְּבַיִת שֵׁנִי. דְּאִלּוּ הָתָם תְּנַן (מידות פ"ב מ"א) הַר הַבַּיִת ה' מֵאוֹת אַמָּה עַל ה' מֵאוֹת אַמָּה, וְאִלּוּ הָכָא הַמִּדָּה בְּקָנֶה כָּפוּל שִׁשָּׁה חבפרק מב, טו-כ, מבואר מדות הר הבית לעתיד חמש מאות “קנים” לכל צד, וכל קנה המדה בבנינא דיחזקאל הוא שש אמות, והר הבית בבית שני היה חמש מאות אמה כנ”ל. מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁתַּחְתֹּךְ הֶקֵּף זֶה לִרְצוּעוֹת שֶׁל ת"ק אַמּוֹת עַל ת"ק אַמּוֹת, יַעֲלֶה בְיָדְךָ ו' פְּעָמִים [עַל ו' פְּעָמִים], שֶׁהוּא ל' מֵאוֹת עַל ל' מֵאוֹת אַמּוֹת. וְזֶהוּ שֶׁיָּסַד הַקַּלִּירִי (בקדושתא דיום טוב שני של סוכות) דּוֹד יִנְטֶה קַו, שְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אַמּוֹת, קְצוּבָה וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁהֱבִיאוֹ רַשִׁ"י ז"ל סוֹף קַפִּיטָל מ"ב (כ).
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

"זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁיםאז”ל מצודת דוד שם: זאת תורת הבית - ר”ל מה שזכר במקרא שלפניו זה הוא ענין למוד הבית: על ראש ההר - ר”ל וזהו הבנין העומד על ראש ההר וכל גבולו מסביב הוא קדש הקדשים. ועל הר הבית יאמר כי כל אחוזת הכהנים והלוים יקרא קדש כמ”ש והיתה תרומת הקדש (לקמן יחזקאל מ״ח:כ״א). והר הבית יקרא למול קודש [ה]קדשים וכאשר יקרא הדביר ק”ק למול כל בנייני המקדש. הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת" (יחזקאל מג, יב), "חֲמֵשׁ מֵאוֹת" קָנִיםבבפסוק זה לא מופיע שהמדה הוא בקנים אולם בסוף פרק מב מפורש שמידות של הר הבית הם חמש מאות על חמש מאות קנים. זה פי שש ממידת שטח הר הבית בבית שני, שהיה חמש מאות על חמש מאות אמה, וכמ”ש רבינו לעיל כמה פעמים. "בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת" קָנִים "מְרֻבָּע סָבִיב" (יחזקאל מה, ב). וְהוּא הֶקֵּף הַר הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ , וְשָׁם כָּתַבְנוּ בִּנְיַן חוֹמָתָהּ.
שאל רבBookmarkShareCopy