וְדֶ֙רֶךְ֙ לִפְנֵיהֶ֔ם כְּמַרְאֵ֣ה הַלְּשָׁכ֗וֹת אֲשֶׁר֙ דֶּ֣רֶךְ הַצָּפ֔וֹן כְּאָרְכָּ֖ן כֵּ֣ן רָחְבָּ֑ן וְכֹל֙ מוֹצָ֣אֵיהֶ֔ן וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶ֖ן וּכְפִתְחֵיהֶֽן׃
צורת בית המקדש
קַשְׁיָא לְפֵרוּשׁוֹ זֶה, לָמָּה תְּלָאָן הַכָּתוּב [לְ]פִּתְחֵי לְשָׁכוֹת אֵלּוּ בְּפִתְחֵי לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם. וְהִנֵּה אוֹתָן הַלְּשָׁכוֹת סְתוּמִין בַּכָּתוּב בִּלְתִּי מְפֹרָשִׁין בְּהֶדְיָא, כְּמוֹ אוֹתָן שֶׁבַּצָּפוֹן, כְּמוֹ שֶׁהֻצְרַכְנוּ לְהוֹכִיחַ בְּסוֹף סִימָן ע"א שֶׁיֵּשׁ לְשָׁכוֹת אֶל הַדָּרוֹם. וְעוֹד שֶׁאַף אֵלּוּ הַתַּחְתּוֹנִים דִּבְהוּ מִשְׁתָּעִי קְרָא, מַיְרִי נַמִּי בַּצְּפוֹנִית כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מב, ט) "וּמִתַּחַת לְשָׁכוֹת הָאֵלֶּה", וּלְפָנָיו לֹא נִזְכְּרוּ וְלֹא נִרְמְזוּ הַדְּרוֹמִית עַד אַחַר כָּךְ, שֶׁאָמַר (יחזקאל מב, יג) "לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם". וְעוֹד שֶׁהַדֶּרֶךְ חֲמִשִּׁים חָצֵר שֶׁלִּפְנֵיהֶם תְּלָאוֹ הַכָּתוּב בְּלִשְכוֹת צְפוֹנִיּוֹת שֶׁלְּמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מב, יא) "וְדֶרֶךְ לִפְנֵיהֶם כְּמַרְאֵה הַלְּשָׁכוֹת אֲשֶׁר דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן". וְלָמָּה לֹא יַעֲשֶׂה כֵּן בְּפִתְחֵיהֶן, לִתְלוֹתָן בַּצְּפוֹנִית גַּם כֵּן.