וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י לִֽשְׁכ֨וֹת הַצָּפ֜וֹן לִֽשְׁכ֣וֹת הַדָּרוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר אֶל־פְּנֵ֣י הַגִּזְרָה֒ הֵ֣נָּה ׀ לִֽשְׁכ֣וֹת הַקֹּ֗דֶשׁ אֲשֶׁ֨ר יֹאכְלוּ־שָׁ֧ם הַכֹּהֲנִ֛ים אֲשֶׁר־קְרוֹבִ֥ים לַֽיהוָ֖ה קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֑ים שָׁ֞ם יַנִּ֣יחוּ ׀ קָדְשֵׁ֣י הַקֳּדָשִׁ֗ים וְהַמִּנְחָה֙ וְהַחַטָּ֣את וְהָאָשָׁ֔ם כִּ֥י הַמָּק֖וֹם קָדֹֽשׁ׃
צורת בית המקדש
וְאוּלַי שֶׁכְּמוֹ שֶׁלְּעוֹלָם מְיֻחָד רוּחַ צְפוֹנִית לִמְקוֹם שְׁחִיטָתָן, תִּתְיַחֵד לֶעָתִיד כְּמוֹ כֵן אוֹתָהּ הָרוּחַ לַאֲכִילָתָןגדברי רבינו צריכים ביאור שהרי מקרא מפורש בפרק מב פסוק יג: ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל־פני הגזרה הנה ׀ לשכות הקדש אשר יאכלו־שם הכהנים אשר־קרובים לה’ קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש. וכן כתב רבינו במפורש לקמן (סע”א סק”ט) שאויר העשרים והלשכות בצפון ובדרום כולם קדושים ומביא פסוק זה, וצ”ע..
צורת בית המקדש
וּלְעֻמַּת אֵלּוּ הַלְּשָׁכוֹת שֶׁל צְפוֹן הַהֵיכָל, לְעֻמָּתָן בִּדְרוֹם הַהֵיכָל גַּם כֵּן לְשָׁכוֹת, כָּאֵלּוּ כֵּן אֵלּוּ, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן וְכָל מוֹצָאֵיהֶן, וּכְמִשְׁפְּטֵיהֶן וּכְפִתְחֵיהֶן. שֶׁכֵּן כָּתוּב (יחזקאל מא, י) "וּבֵין הַלְּשָׁכוֹת רֹחַב עֶשְׂרִים סָבִיב לַבַּיִת סָבִיב סָבִיב". הֲרֵי שֶׁסְּבִיב הַבַּיִת הָיָה רֹחַב עֶשְׂרִים בֵּין הַלְּשָׁכוֹת, אִם כֵּן סְבִיב הַבַּיִת הָיוּ לְשָׁכוֹת, וְהַיְנוּ בַּצָּפוֹן וּבַדָּרוֹם וְכִדְפֵרַשְׁתִּי סִימָן ע'. וְכֵן כָּתוּב (יחזקאל מב, יג): "וַיֹּאמֶר אֵלַי לִשְׁכוֹת הַצָּפוֹן לִשְׁכוֹת הַדָּרוֹם אֲשֶׁר אֶל פְּנֵי הַגִּזְרָה הֵנָּה לִשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר יֹאכְלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֲשֶׁר קְרוֹבִים לַה' קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים [וְגוֹ'] וְהַמִּנְחָה וְהַחַטָּאת וְהָאָשָׁם כִּי הַמָּקוֹם קָדֹשׁ".