וַיּוֹלִכֵ֖נִי אֶל־הַשָּׁ֑עַר שַׁ֕עַר אֲשֶׁ֥ר פֹּנֶ֖ה דֶּ֥רֶךְ הַקָּדִֽים׃
צורת בית המקדש
וּמִכֵּיוָן שֶׁלֹּא נִתְקַיְּמָה עֲדַיִן הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, שֶׁהִיא נְבוּאָה נִתְנַבְּאָה עַל דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים כְּכָל חֶזְיוֹן הַנְּבִיאִים ע"ה, לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִים עַל כָּל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לְהוֹדוֹת (חבקוק ב, ג) "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד, וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב, אִם יִתְמַהְמַהּ חַכֵּה לוֹ, כִּי בֹא יָבֹא" וְיִבְנֶה עִירֵנוּ וִישַׁכְלֵל הֵיכָלֵנוּ, וְיַשְׁכִּין שְׁכִינָתוֹ בְּתוֹכֵנוּ לְעוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן (יחזקאל מב, טו) בְּצֵאתוֹ מֵאֵת פְּנֵי הַקֹּדֶשׁ וּמָדַד מִחוּץ אֶת הַר הַבַּיִת, אָמַר (יחזקאל מג, א-ט):