יחזקאל מג:יג מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְאֵ֨לֶּה מִדּ֤וֹת הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בָּֽאַמּ֔וֹת אַמָּ֥ה אַמָּ֖ה וָטֹ֑פַח וְחֵ֨יק הָאַמָּ֜ה וְאַמָּה־רֹ֗חַב וּגְבוּלָ֨הּ אֶל־שְׂפָתָ֤הּ סָבִיב֙ זֶ֣רֶת הָאֶחָ֔ד וְזֶ֖ה גַּ֥ב הַמִּזְבֵּֽחַ׃

צורת בית המקדש

וְאוּלָם נִרְאֶה שֶׁהָרַב ז"ל סוֹבֵר שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים עִם הַמִּזְבֵּחַ, הוּא לִפְנִים מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכֶּרֶת בְּכָאן, וְשֶׁכָּל ק' עַל ק' הוּא עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְאוֹתָהּ עֲזָרָה שֶׁל כֹּהֲנִים הִיא אַחֶרֶתהועיין באברבנאל וברד”ק בפי’ הפסוק ומעלות שמונה מעליו וגו’ (מ לא) שפירשו שהוא במקום שלוש המעלות שהיו בבית שני בין עזרת ישראל לעזרת כהנים שבבית שלישי יהיו שמונה ודו”ק. אלא שצ”ע מדבריהם בפי’ הפסוק שער החצר הפנימית וגו’ (מו א) שפירשו דקאי על השער בין עזרת כהנים לעזרת ישראל, ולפי הנ”ל לא מצינו שם שער. וצ”ע., וְתִהְיֶה אוֹתָהּ עֲזָרָה הַנִּזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת מִזְבֵּחַ (יחזקאל מג, יג ואילך), וְהִיא עֲזָרָה מַמָּשׁ, לֹא כְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל לְשָם, שֶׁכָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַבוסיכום דעת הרי”א (והרד”ק): א) עזרת ישראל היא ממזרח חצר הפנימית במשך מאה אמה על מאה אמה. ב) עזרת כהנים אחרי שמונה מעלות מעזרת ישראל. ג) פירוש המקראות (מג יד יז) הוא שעזרת כהנים מתחלקת לשתי עזרות, המזרחית לפני המזבח, והמערבית בין האולם למזבח שהיא נקראת עזרה גדולה. ז"ל עַל "פָּסוּק (שם יד) "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת, וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה", שֶׁקָּרָא עֲזָרָה מְקוֹם מַעֲמַד הַכֹּהֲנִים כו', וּפֵרֵשׁ עֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא שֶׁמֵּהַמִּזְבֵּחַ וְלַמִּזְרָח, וְהִיא עֲזָרָה הַקְּטַנָּה, וַעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה הִיא מֵהַמִּזְבֵּחַ וְלָאוּלָם, וְהִיא עֶלְיוֹנָה לְפִי שִׁפּוּעַ הָהָר, וְהִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ בָּאֶמְצַע.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

וְאֵלֶּה מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאַמּוֹת, שֶׁהִיא אַמָּה וָטֹפַח (יחזקאל מג, יג) כִּדְפִרַשְׁתִּי בִּתְחִלַּת הַחִבּוּר (פתיחה), מִלְּבַד מִדַּת הַחֵיק שֶׁהוּא הַיְסוֹד. וְכֵן מִדַּת הַסּוֹבֵב, גַּם מִדּוֹת הַקְּרָנוֹת, הֵן הֵנָּה הָיוּ בְּאַמָּה קְטַנָּה, שֶׁהִיא ה' טְפָחִים וּכְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר (בסימן ל"ח וסימן מ"ב).
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

אֲבָל הָרַמְבָּ"ם (בפירושו למשניות ריש פ"ג) מְפָרֵש דְּלֹא שְׁנָא גָּבְהוֹ וְלֹא שְׁנָא כְּנִיסָתוֹ בְּאַמָּה בַּת ה'. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ שֶׁזֶּה הַדְּפוּס הוּא שֶׁל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים עַל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים, לְפִי שֶׁהַכְּנִיסָה אֵינָהּ רַק ה' טְפָחִים, יִוָּתֵר לְךָ אִם כֵּן ל' אַמָּה וּב טְפָחִים עַל ל' וּב טְפָחִים אֶל הַדְּפוּס, שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַכֹּל ל"ב אַמָּה לְמַלּאוֹת מֵרֹחַב הַיְסוֹד. וְכָתַב (שם) שֶׁהַתַּנָּא לֹא רָצָה לִמְנוֹת הַטְּפָחִים, וְתַנָּא ל' עַל ל' אַמָּה. וְרֹחַב זֶה הַדְּפוּס שֶׁהוּא גָבְהוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, זְהוּ בכפי שהזכיר רבינו לעיל בסוף סימן כז עפ”י שיטת רש”י שמידות המזבח נלמדו מקרא דיחזקאל (מג יד – יז) וביאור הכתובים ברש”י (שם), א) המפלס הראשון (יסוד) נקרא בכתוב העזרה הקטנה, או העזרה התחתונה, ב) המפלס השני (סובב) נקרא בכתוב העזרה הגדולה, ג) מפלס שלישי (גג המזבח) נקרא בכתוב אריאל או הראל. שֶׁאָמַר (יחזקאל מג, יד) וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה פֵּרוּשׁ מִגַּג מַלְבֵּן הַתַּחְתּוֹן, עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה פֵּרוּשׁ עַד גַּג הַמַּלְבֵּן שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת.
שאל רבBookmarkShareCopy