וּמֵחֵ֨יק הָאָ֜רֶץ עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַתַּחְתּוֹנָה֙ שְׁתַּ֣יִם אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב אַמָּ֣ה אֶחָ֑ת וּמֵהֳעֲזָרָ֨ה הַקְּטַנָּ֜ה עַד־הָעֲזָרָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ אַרְבַּ֣ע אַמּ֔וֹת וְרֹ֖חַב הָאַמָּֽה׃
צורת בית המקדש
וְאוּלָם נִרְאֶה שֶׁהָרַב ז"ל סוֹבֵר שֶׁעֶזְרַת כֹּהֲנִים עִם הַמִּזְבֵּחַ, הוּא לִפְנִים מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַנִּזְכֶּרֶת בְּכָאן, וְשֶׁכָּל ק' עַל ק' הוּא עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, וְאוֹתָהּ עֲזָרָה שֶׁל כֹּהֲנִים הִיא אַחֶרֶתהועיין באברבנאל וברד”ק בפי’ הפסוק ומעלות שמונה מעליו וגו’ (מ לא) שפירשו שהוא במקום שלוש המעלות שהיו בבית שני בין עזרת ישראל לעזרת כהנים שבבית שלישי יהיו שמונה ודו”ק. אלא שצ”ע מדבריהם בפי’ הפסוק שער החצר הפנימית וגו’ (מו א) שפירשו דקאי על השער בין עזרת כהנים לעזרת ישראל, ולפי הנ”ל לא מצינו שם שער. וצ”ע., וְתִהְיֶה אוֹתָהּ עֲזָרָה הַנִּזְכֶּרֶת בְּפָרָשַׁת מִזְבֵּחַ (יחזקאל מג, יג ואילך), וְהִיא עֲזָרָה מַמָּשׁ, לֹא כְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י ז"ל לְשָם, שֶׁכָּךְ פֵּרֵשׁ הָרַבוסיכום דעת הרי”א (והרד”ק): א) עזרת ישראל היא ממזרח חצר הפנימית במשך מאה אמה על מאה אמה. ב) עזרת כהנים אחרי שמונה מעלות מעזרת ישראל. ג) פירוש המקראות (מג יד יז) הוא שעזרת כהנים מתחלקת לשתי עזרות, המזרחית לפני המזבח, והמערבית בין האולם למזבח שהיא נקראת עזרה גדולה. ז"ל עַל "פָּסוּק (שם יד) "וּמֵחֵיק הָאָרֶץ עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה שְׁתַּיִם אַמּוֹת וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת, וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה עַד הַגְּדוֹלָה אַרְבַּע אַמּוֹת וְרֹחַב הָאַמָּה", שֶׁקָּרָא עֲזָרָה מְקוֹם מַעֲמַד הַכֹּהֲנִים כו', וּפֵרֵשׁ עֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה הִיא שֶׁמֵּהַמִּזְבֵּחַ וְלַמִּזְרָח, וְהִיא עֲזָרָה הַקְּטַנָּה, וַעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה הִיא מֵהַמִּזְבֵּחַ וְלָאוּלָם, וְהִיא עֶלְיוֹנָה לְפִי שִׁפּוּעַ הָהָר, וְהִנֵּה הַמִּזְבֵּחַ בָּאֶמְצַע.
צורת בית המקדש
"וּמֵחֵיק הָאָרֶץ" - פֵּרוּשׁ מִיסוֹד קַרְקַע הָאָרֶץ. "עַד הָעֲזָרָה הַתַּחְתּוֹנָה" - פֵּרוּשׁ עַד גַּג מַלְבֵּן הָרִאשׁוֹן, "שְׁתַּיִם אַמּוֹת, וְרֹחַב אַמָּה אֶחָת" (יחזקאל מ, יד).
צורת בית המקדש
אֲבָל הָרַמְבָּ"ם (בפירושו למשניות ריש פ"ג) מְפָרֵש דְּלֹא שְׁנָא גָּבְהוֹ וְלֹא שְׁנָא כְּנִיסָתוֹ בְּאַמָּה בַּת ה'. וּלְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ שֶׁזֶּה הַדְּפוּס הוּא שֶׁל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים עַל ל' אַמָּה וּב' טְפָחִים, לְפִי שֶׁהַכְּנִיסָה אֵינָהּ רַק ה' טְפָחִים, יִוָּתֵר לְךָ אִם כֵּן ל' אַמָּה וּב טְפָחִים עַל ל' וּב טְפָחִים אֶל הַדְּפוּס, שֶׁיִּהְיֶה בֵּין הַכֹּל ל"ב אַמָּה לְמַלּאוֹת מֵרֹחַב הַיְסוֹד. וְכָתַב (שם) שֶׁהַתַּנָּא לֹא רָצָה לִמְנוֹת הַטְּפָחִים, וְתַנָּא ל' עַל ל' אַמָּה. וְרֹחַב זֶה הַדְּפוּס שֶׁהוּא גָבְהוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, זְהוּ בכפי שהזכיר רבינו לעיל בסוף סימן כז עפ”י שיטת רש”י שמידות המזבח נלמדו מקרא דיחזקאל (מג יד – יז) וביאור הכתובים ברש”י (שם), א) המפלס הראשון (יסוד) נקרא בכתוב העזרה הקטנה, או העזרה התחתונה, ב) המפלס השני (סובב) נקרא בכתוב העזרה הגדולה, ג) מפלס שלישי (גג המזבח) נקרא בכתוב אריאל או הראל. שֶׁאָמַר (יחזקאל מג, יד) וּמֵהָעֲזָרָה הַקְּטַנָּה פֵּרוּשׁ מִגַּג מַלְבֵּן הַתַּחְתּוֹן, עַד הָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה פֵּרוּשׁ עַד גַּג הַמַּלְבֵּן שֶׁעָלָיו, אַרְבַּע אַמּוֹת.