יחזקאל מה:ב מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

"חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבַּע סָבִיב" (יחזקאל מה, ב) בִּקְנֵה הַמִּדָּה סָבִיב, וְהוּא הֶקֵּף הַר הַבַּיִת הַמַּקִּיף כָּל הַמִּקְדָּשׁ כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאָר בע"ה. וְהַנּוֹתָר עַל זֶה הַהֶקֵּף מִזֶּה וּמִזֶּה, יִתְבָּאֵר בְּסוֹף הַחִבּוּר (סימן ע"ז) בְּעֶזְרַת הַצּוּר וִישׁוּעָתוֹ.

"זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת עַל רֹאשׁ הָהָר כָּל גְּבֻלוֹ סָבִיב סָבִיב קֹדֶשׁ קָדָשִׁים^אז”ל מצודת דוד שם: זאת תורת הבית - ר”ל מה שזכר במקרא שלפניו זה הוא ענין למוד הבית: על ראש ההר - ר”ל וזהו הבנין העומד על ראש ההר וכל גבולו מסביב הוא קדש הקדשים. ועל הר הבית יאמר כי כל אחוזת הכהנים והלוים יקרא קדש כמ”ש והיתה תרומת הקדש (לקמן יחזקאל מ״ח:כ״א). והר הבית יקרא למול קודש [ה]קדשים וכאשר יקרא הדביר ק”ק למול כל בנייני המקדש. הִנֵּה זֹאת תּוֹרַת הַבָּיִת" (יחזקאל מג, יב), "חֲמֵשׁ מֵאוֹת" קָנִים^בבפסוק זה לא מופיע שהמדה הוא בקנים אולם בסוף פרק מב מפורש שמידות של הר הבית הם חמש מאות על חמש מאות קנים. זה פי שש ממידת שטח הר הבית בבית שני, שהיה חמש מאות על חמש מאות אמה, וכמ”ש רבינו לעיל כמה פעמים. "בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת" קָנִים "מְרֻבָּע סָבִיב" (יחזקאל מה, ב). וְהוּא הֶקֵּף הַר הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ בִּפְתִיחַת דְּבָרֵינוּ , וְשָׁם כָּתַבְנוּ בִּנְיַן חוֹמָתָהּ.

"וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ^אמגרש לו סביב - בכל ארבעת הרוחות יהיה מגרש חמשים אמה: (מצ”ד) מגרש - ענינו מקום פנוי מבלי זריעה ואילנות וכן ומגרש לערים (במדבר ל”ה): (מצ”צ) לוֹ סָבִיב" (יחזקאל מה, ב).