וַיְבִיאֵ֣נִי בַמָּבוֹא֮ אֲשֶׁ֣ר עַל־כֶּ֣תֶף הַשַּׁעַר֒ אֶל־הַלִּשְׁכ֤וֹת הַקֹּ֙דֶשׁ֙ אֶל־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים הַפֹּנ֖וֹת צָפ֑וֹנָה וְהִנֵּה־שָׁ֣ם מָק֔וֹם בירכתם [בַּיַּרְכָתַ֖יִם] יָֽמָּה׃ (ס)
צורת בית המקדש
"וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא וְגוֹ' צָפֹנָה וְהִנֵּה שָׁם מָקוֹם בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה, וַיֹּאמֶר אֵלַי זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם הַכֹּהֲנִים אֶת הָאָשָׁם וְאֶת הַחַטָּאת אֲשֶׁר יֹאפוּ אֶת הַמִּנְחָה לְבִלְתִּי הוֹצִיאבפירוש הפסוק, שאויר העשרים יש לו דין חצר הפנימי וע”כ שם הוא מקום אכילת ובישול קדשי קדשים, וגם נפק”מ מזה לענין איסור הוצאת קדשי-קדשים חוץ למחיצתן. אֶל הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה לְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם" (יחזקאל מו, יט-כ). וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכָּתוּב אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא צָפֹנָה, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁכְּמוֹ כֵן אוֹתָן עֶשְׂרִים אַמָּה שֶׁבֵּין הַלְּשָׁכוֹת שֶׁלַּדָּרוֹם הֵם גַּם כֵּן מְקֻדָּשִׁין לְכָל זֶה, דְּמַאי שְׁנָא הָנֵי מֵהָנֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דִּבְצָפוֹנָה שְׁכִיחִין טְפֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים דְּהָתָם מְקוֹם שְׁחִיטָתָן (זבחים מז.).
צורת בית המקדש
"וּפִתְחֵיהֶם לַצָּפוֹן" (יחזקאל מב, ד) לְצַד הֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה, דַּהֲרֵי בְּאוֹתָן שֶׁבַּצָּפוֹן מִשְׁתָּעִי. וְרַשִׁ"י ז”ל פֵּרֵשׁ בַּפָּסוּק "וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא" (יחזקאל מו, יט), שֶׁהָיוּ לָהֶם גַּם כֵּן פְּתָחִים אֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים. וְאֶפְשָׁר שֶׁדִּקְדֵּק כֵּן מִמַּה שֶּׁאָמַר (שם) "וַיְבִיאֵנִי בַמָּבוֹא וְגוֹ' אֶל הַלִּשְׁכוֹת וְגוֹ'". דְּמַשְׁמַע שֶׁמֵהַמָּבוֹא שֶׁאֶל אֲוִיר הָעֶשְׂרִים מִשָּׁם הֱבִיאוֹ אֶל הַלִּשְׁכוֹת, הִנֵּה מְבֹאָר שֶׁהָיוּ הַלְּשָׁכוֹת פְּתוּחִים לְשָׁם. וּבַסִּימָן ע"ג מוּכָח גַּם כֵּן שֶׁהָיָה לָהֶם פְּתָחִים לְהַמָּבוֹא, עַיֵּן שָׁם בְּסוֹפוֹ.