יחזקאל מ:ב מחשבת ישראל: צורת בית המקדש ואמרי בינה

וְהִנֵּה שַׁעַר בְּאֶמְצַע הַחוֹמָה הַזֹּאת הַמִּזְרָחִית לְעֶזְרַת נָשִׁים, וְהוּא נִקְרָא (יחזקאל מ, טו) "שַׁעַר הָאִיתוֹן" מִלְּשׁוֹן "אָתָא בֹקֶר" (ישעיה כא, יב), לְפִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ עִקַּר^אלעיל בסוף הפתיחה כתב רבינו שבדרום היה שטח גדול יותר מכל צדדי העזרה וכן יהיה לעתיד, ועיי”ש בהערה מ”ש רבינו בתוי”ט הטעם שכן עיקר כניסה ויציאה הוא מהדרום שהעיר בדרום, וכמו שכתוב ביחזקאל (מ ב), וקצת נראה סתירה וצ”ע. ועיין שו”ת חת”ס שהוכיח מקרא דיחזקאל (מו, ט) שעיקר כניסה ויציאה הוא מהצדדים ולא משער המזרח וצ”ע. כְּנִיסָה וִיצִיאָה, שֶׁהַבָּא שָׁם מִשְׁתַּחֲוֶה נִכְחוֹ כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.

ועל שאלה הב' שנתפלאתם בענין הושע הע"ה בגמרא דפסחים דף פ"ז, הנה כתבתי בס"ד בסה"ק בן יהוידע דף למ"ד ע"א וז"ל, ודע כי מה שא"ל קח לך אשה זונה ולקח גומר בת דבלים וילדה לו ב' בנים ובת אחת וקרא להם שמות, ומה שא"ל היה לך ללמוד ממשה רבך, ומה שהשיב יש לי בנים ממנה, ומה שא"ל השי"ת על דבריו אלי, כל זה לא היה בפועל בהקיץ אלא ראה כל זה במראה החלום שחלם חלום ארוך שא"ל קח לך אשה זונה וכו' וכן כל הענין כולו, ואפשר שנראה לו זה הדמיון בחלום כמראה הנבואה דכתיב בה בחלום אדבר בו וכזאת נמצא ביחזקאל הע"ה שהיה רואה שהלך לא"י וראה עושק כו"כ, גם ראה שהלך ביום הכפורים לירושלם וראה שהמלאך מודד לפניו העזרות ובהמ"ק כולו וכנז' בסי' מ' בעשרים וחמש שנה לגלותנו וכו' בעשור לחודש וכו' בעצם היום הזה היתה עלי יד ה' ויבא אותי שמה: במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבוה מאד וכו', וכן ראיתי לרד"ק ז"ל שפירש כן, והוא ביאור מוכרח מאד ומצוה להודיע זאת בפני עם הארץ כשלומדים הפסוקים האלה בהושע שבוה תתייישב דעח האדם, ע"כ:

"וְהַלְוִיִּם לְעֻמַּת גְּבוּל הַכֹּהֲנִים" (יחזקאל מח, יג) בַּדְּרוֹמִי שֶׁלָּהֶן, שֶׁהֲרֵי הַלְוִיִּם בֵּין הַמִּקְדָּשׁ וְהָעִיר, וְהָעִיר הִיא בַּנֶּגֶב כְּדִכְתִיב (יחזקאל מ, ב) "וְעָלָיו^אכמו שאמרו המפרשים, שפירוש “ועליו” היינו, בסמוך. כמו: ועליו מטה מנשה. יחזקאל ראה בצד דרום את העיר מנגד, וראה הבית בחלקו הצפוני של התרומה. ובמראה הנבואה ראה מצפון לדרום המקדש והכהנים ומדרומו הלויים ובדרומו העיר. כְּמִבְנֵה עִיר מִנֶּגֶב.