וַיָּבֵ֨יא אוֹתִ֜י שָׁ֗מָּה וְהִנֵּה־אִישׁ֙ מַרְאֵ֙הוּ֙ כְּמַרְאֵ֣ה נְחֹ֔שֶׁת וּפְתִיל־פִּשְׁתִּ֥ים בְּיָד֖וֹ וּקְנֵ֣ה הַמִּדָּ֑ה וְה֥וּא עֹמֵ֖ד בַּשָּֽׁעַר׃
צורת בית המקדש
וּמַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב בְּכֻלָּן אָרְכּוֹ חֲמִשִּׁים אַמָּה (מ, כה כט לג לו), וַהֲרֵי הָאֹרֶךְ הוּא מִדַּת הַשֶּׁטַח כְּדִבְרֵי הָרַדַ"ק, אֲנִי אוֹמֵר שֶׁלְּכָךְ אָמַר אָרְכּוֹ לְפִי שֶׁהַמְּדִידָה שֶׁל הַגֹּבַהּ הָיְתָה נִמְדֶּדֶת בְּשֶׁטַח הָאָרֶץ. וְזֶהוּ שֶׁהָיָה "פְּתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ וּקְנֵה הַמִּדָּה" (מ, ג) וּפֵרֵשׁ הָרַדַ"ק שֶׁבַּפְּתִיל מָדַד מִדָּה מְרֻבָּה בַּקַּרְקַע.
מורה נבוכים
הנבואה אמנם תהיה ׳במראה׳ או ׳בחלום׳ כמו שבארנו פעמים ולא נשיב זה תמיד. ונאמר עתה כי כשינבא הנביא – אפשר שיראה משל כמו שבארנו פעמים; ואפשר שיראה האלוה ית׳ ׳במראה הנבואה׳ ידבר עמו, כמו שאמר ישעיה: ״ואשמע את קול אדוני אומר את מי אשלח ומי ילך לנו?״; ואפשר שישמע מלאך ידבר עמו והוא יראהו – וזה הרבה מאד כמו שאמר ״ויאמר אלי מלאך האלהים וגו׳״, ״ויען המלאך הדובר בי ויאמר אלי הלא ידעת מה המה אלה? וגו׳״ ואשמעה אחד קדוש מדבר״ – וזה הרבה מאד מאין מספר. ופעמים יראה הנביא איש מבני אדם מדבר עמו כמו שאמר ביחזקאל ״והנה איש מראהו – כמראה נחושת וגו׳ וידבר אלי האיש בן אדם וגו׳״ – אחר שפתח המאמר ״היתה עלי יד יי״. ופעמים שלא יראה הנביא צורה כלל אלא ישמע דבר לבד ׳במראה הנבואה׳ יקראהו; כמו שאמר דניאל ״ואשמע קול אדם בין אולי״ וכמו שאמר אליפז ״דממה וקול אשמע״ וכמו שאמר גם כן יחזקאל ״ואשמע את מדבר אלי״ – כי אין הענין ההוא אשר השיג ׳במראה׳ הנבואה׳ הוא אשר דיבר עמו, אבל הבדיל הענין ההוא הנפלא הזר אשר באר שהוא השיגו, והתחיל בענין הנבואה וצורתה ואמר: ׳ואשמע את מדבר אלי׳.