יחזקאל מ:ה מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְהִנֵּ֥ה חוֹמָ֛ה מִח֥וּץ לַבַּ֖יִת סָבִ֣יב ׀ סָבִ֑יב וּבְיַ֨ד הָאִ֜ישׁ קְנֵ֣ה הַמִּדָּ֗ה שֵׁשׁ־אַמּ֤וֹת בָּֽאַמָּה֙ וָטֹ֔פַח וַיָּ֜מָד אֶת־רֹ֤חַב הַבִּנְיָן֙ קָנֶ֣ה אֶחָ֔ד וְקוֹמָ֖ה קָנֶ֥ה אֶחָֽד׃

צורת בית המקדש

וְרוֹחַב כָּל רְצוּעָה, שָׁנִינוּ בְּסִפְרִי פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ (על הפסוק דברים לב, יב) מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "יְהוּדָה אֶחָד" (יחזקאל מח, ז), "דָּן אֶחָד" (שם א), "אָשֵׁר אֶחָד" (שם, ב) מְלַמֵּד שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטּוֹל אֹרֶךְ מִן מִזְרָח לְמַעֲרָב בְּרֹחַב כ"ה אֶלֶף קָנִים שֶׁהֵם ע"ה מִילִין. וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ הַשִּׁעוּר הַזֶּה? מִן הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא כְּאַחַד הַחֲלָקִים הַלָּלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בַּתְּרוּמָה (יחזקאל מח, ח) "כְּאַחַד הַחֲלָקִים". וְהַתְּרוּמָה הִיא בְּרֹחַב כ"ה אֶלֶף קָנִים כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בָּעִנְיָן (שם) וְהַקָּנֶה הוּא שֵׁשׁ אַמּוֹת בְּאַמָּה שֶׁהִיא אַמָּה וָטֹפַח.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

כְּלוֹמַר, שֶׁהִיא אַמָּה קְטַנָּה בַּת חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְעוֹד טֶפַח. בֵּין הַכֹּל שִׁשָּׁה טְפָחִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל מ, ה) "וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה שֵׁשׁ אַמּוֹת בָּאַמָּה וָטֹפַח". נִמְצֵאתָ לָמֵד כ"ה אֶלֶף קָנִים הוּא ק"נ אֲלָפִים אַמּוֹת, וְכָל ב' אֲלָפִים אַמָּה הוּא מִיל, הֲרֵי רוֹחַב כָּל רְצוּעָה ע"ה מִילִין וְעַיֵּן בְּסִימָן פ'.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

"וְעַתָּה רְאֵה בְעֵינֶיךָ וּבְאָזְנֶיךָ שְׁמָע וְשִׂים לִבְּךָ לְכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתָךְ [וְגוֹ']. וְהִנֵּה חוֹמָה [וְגוֹ'] סָבִיב סָבִיב" (יחזקאל מ, ד-ה) אֵלּוּ הַחֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים עַל חֲמֵשׁ מֵאוֹת קָנִים שֶׁזָּכַרְנוּ, וְהוּא חוֹמַת הַר הַבַּיִת.
שאל רבBookmarkShareCopy