יחזקאל מ:טו מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר היאתון [הָֽאִית֔וֹן] עַל־לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃

צורת בית המקדש

וְהִנֵּה שַׁעַר בְּאֶמְצַע הַחוֹמָה הַזֹּאת הַמִּזְרָחִית לְעֶזְרַת נָשִׁים, וְהוּא נִקְרָא (יחזקאל מ, טו) "שַׁעַר הָאִיתוֹן" מִלְּשׁוֹן "אָתָא בֹקֶר" (ישעיה כא, יב), לְפִי שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ עִקַּראלעיל בסוף הפתיחה כתב רבינו שבדרום היה שטח גדול יותר מכל צדדי העזרה וכן יהיה לעתיד, ועיי”ש בהערה מ”ש רבינו בתוי”ט הטעם שכן עיקר כניסה ויציאה הוא מהדרום שהעיר בדרום, וכמו שכתוב ביחזקאל (מ ב), וקצת נראה סתירה וצ”ע. ועיין שו”ת חת”ס שהוכיח מקרא דיחזקאל (מו, ט) שעיקר כניסה ויציאה הוא מהצדדים ולא משער המזרח וצ”ע. כְּנִיסָה וִיצִיאָה, שֶׁהַבָּא שָׁם מִשְׁתַּחֲוֶה נִכְחוֹ כְּנֶגֶד קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

"וְעַל פְּנֵי הַשַּׁעַר הָאִיתוֹן [וְגוֹ'] חֲמִשִּׁים אַמָּה" (יחזקאל מ, טו), וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י וְעַל פְּנֵי – גָּבְהוֹ, וּמִגֹּבַהּ שְׁאָר הַשְּׁעָרִים שֶׁבָּעִנְיָן, שֶׁהֵם חֲמִשִּׁים אַמָּה, אֲנִי לָמֵד שֶׁ'עַל פְּנֵי' הָאָמוּר כָּאן, הוּא חֲמִשִּׁים אַמָּה, עכ"ל. וְכֵן כָּתַבאהכוונה שרש”י מפרש שם על פניהם – גובה. בִּמְלָכִים א' (ז, ו) "וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם", פֵּרוּשׁ אוּלָם גָּבוֹהַּ עָשָׂה עַל כָּל הַבַּיִת.
שאל רבBookmarkShareCopy

צורת בית המקדש

וְכָתַב הָרַדַ"ק (יחזקאל מ, טו): וַאֲנִי תָּמֵהַּ עַל פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בְּכָל הָעִנְיָן אֵינוֹ אוֹמֵר עַל גֹּבַהּ הַשְּׁעָרִים מִדָּה. וְכֵן בְּבִנְיַן בַּיִת שֵׁנִי לֹא הָיָה שַׁעַר שֶׁהָיָה גָּבוֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, כִּי כָּל הַשְּׁעָרִים רָחְבָּן עֶשֶׂר וְגָבְהָן עֶשְׂרִים, חוּץ מִשֶּׁל אוּלָם (פ"ב מ"ג) שֶׁהָיָה גָּבְהוֹ אַרְבָּעִים (פ"ג מ"ז). וְאָנָה מָצָא לְשׁוֹן אֹרֶךְבהשגת הרד”ק למעיין שם הוא על מה שפרש”י (מ, לו) על אורך השער חמשים אמה שהכוונה הוא לגובה השער. שֶׁעִנְיָנוֹ גֹּבַהּ, אֵין זֶה כִּי אֹרֶךְ מִדַּת הַשֶּׁטַח, וְגֹבַהּ הוּא מִדַּת הָרוּם אוֹ הָעֹמֶק.
שאל רבBookmarkShareCopy