תְּיַסְּרֵ֣ךְ רָעָתֵ֗ךְ וּמְשֻֽׁבוֹתַ֙יִךְ֙ תּוֹכִחֻ֔ךְ וּדְעִ֤י וּרְאִי֙ כִּי־רַ֣ע וָמָ֔ר עָזְבֵ֖ךְ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יִךְ וְלֹ֤א פַחְדָּתִי֙ אֵלַ֔יִךְ נְאֻם־אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה צְבָאֽוֹת׃
חובות הלבבות
וְחִיְּבָם הַיֵּצֶר לִסְבֹּל צַעַר גַּלֵּיהֶם וְהָעוֹלָם מוֹשֵׁל בָּהֶם וְאוֹטֵם אָזְנֵיהֶם וּמַעֲצִים אֶת עֵינֵיהֶם וְאֵין מֵהֶם אֶחָד אֶלָּא מִתְעַסֵּק בְּתַעֲנוּגוֹ כְּשֶׁיַּשִּׂיגֶנּוּ וְיִזְדַּמֵּן לוֹ וְהוּא תּוֹרָתוֹ וְדָתוֹ עַד שֶׁטָּרַד אוֹתוֹ מֵאֱלֹהָיו כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיהו ב׳:י״ט) תְּיַסְּרֵךְ רָעָתֵךְ וּמְשֻׁבוֹתַיִךְ תּוֹכִחֻךְ וְגוֹ׳.
נפש החיים
וכן עונש הגיהנם ענינו גם כן שהחטא עצמו הוא עונשו. כמ"ש (משלי ה׳:כ״ב) עונותיו ילכדונו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך. תיסרך רעתך גו' (ירמיהו ב׳:י״ט) כמו שנתבאר שכאשר האדם עושה אחת ממצו' ה' אשר לא תעשנ' הפגם והחורבן נרשם ח"ו תיכף למעלה בשרשו.
ספר העקרים
פרק ו׳ יאמר שאין כל הפעולות האנושיות מביאות אל התכלית האנושי, ויזכור הקושי שיש בהגבלת הפעולות המביאות מהבלתי מביאות אל התכלית האנושי, ויבאר דרך ידיעתם ויאמר שזה יוכר מן השמחה או העצבון הנקנה בפעולות, ויביא ראיה מפסוק תיסרך רעתך ופסוק בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון.