ירמיהו ב:כ מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁיִּתֵּן אֶל לִבּוֹ הַיָּמִים אֲשֶׁר נָטָה בָּהֶם מֵאַחֲרֵי אֱלֹהָיו וְלֹא הִשְׁגִּיחַ לַעֲבוֹדָתוֹ עִם הַתְמָדַת טוֹבוֹתָיו עָלָיו בָּהֶם כמ״ש (ירמיהו ב׳:כ׳) כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אֶעֱבוֹר וּפֵרוּשׁ לֹא אֶעֱבֹר לֹא אֲקַבֵּל עֲבוֹדָתְךָ וְלֹא אָבוֹא בִּבְרִיתְךָ כְּאִלּוּ אָמַר לֹא אֶעֱבֹר בִּבְרִיתְךָ מֵעִנְיַן (דברים כט) לְעָבְרְךָ בִּבְרִית ה׳ אֱלֹהֶיךָ.