עַל־זֹ֛את חִגְר֥וּ שַׂקִּ֖ים סִפְד֣וּ וְהֵילִ֑ילוּ כִּ֥י לֹא־שָׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִמֶּֽנּוּ׃ (פ)
חובות הלבבות
וְהַשְּׁלִישִׁי לְשַׁנּוֹת מַלְבּוּשָׁיו וְתַכְשִׁיטָיו לְהַרְאוֹת סִימָנֵי הַחֲרָטָה בִּדְבָרָיו וּבְמַאֲכָלָיו וּבְכָל תְּנוּעוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ד) עַל זֹאת חִגְרוּ שַׂקִּים וְגוֹ׳ וְאָמַר (יונה ג׳:ח׳) וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה.