הֹבִ֕ישׁוּ כִּ֥י תוֹעֵבָ֖ה עָשׂ֑וּ גַּם־בּ֣וֹשׁ לֹֽא־יֵב֗וֹשׁוּ גַּם־הַכְלִים֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ לָכֵ֞ן יִפְּל֧וּ בַנֹּפְלִ֛ים בְּעֵת־פְּקַדְתִּ֥ים יִכָּשְׁל֖וּ אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (ס)
חובות הלבבות
ואח״כ חֲשׁוֹב בְּמִדַּת הַבֹּשֶׁת אֲשֶׁר יִחֵד בָּהּ הָאָדָם מָה גָּדְלָה מַעֲלָתָהּ וְרַבָּה תּוֹעַלְתָּהּ וְתַקָּנָתָהּ וְלוּלֵא הִיא לֹא הָיוּ מְאַכְסְנִים אַכְסְנַאי וְלֹא מְקַיְּמִים דָּבָר וְלֹא מְמַלְּאִים מִשְׁאָל וְלֹא גּוֹמְלִים חֶסֶד וּמִתְרַחֲקִים מִן הָרַע בְּשׁוּם דָּבָר עַד כִּי דְּבָרִים רַבִּים מִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה עוֹשִׂים בַּעֲבוּר הַבֹּשֶׁת כִּי רֹב מִבְּנֵי אָדָם לֹא הָיוּ מְכַבְּדִים אֶת אֲבוֹתָם לוּלֵא הַבֹּשֶׁת כ״ש זוּלָתָם וְלֹא הָיוּ מְשִׁיבִין אֲבֵדָה וְלֹא נִמְנָעִין מֵעֲבֵרָה כִּי כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הַמְגֻנִּים שֶׁזָּכַרְנוּ אֵינוֹ עוֹשֶׂה אוֹתָם אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיִּפְשֹׁט כְּסוּת הַבֹּשֶׁת מֵעָלָיו כמ״ש הַכָּתוּב (ירמיה ו) גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ וְאוֹמֵר (צפניה ג׳:ה׳) וְלֹא יוֹדֵעַ עַוָּל בֹּשֶׁת.