ירמיהו יז:ז מחשבת ישראל: חובות הלבבות וגן נעול

בָּר֣וּךְ הַגֶּ֔בֶר אֲשֶׁ֥ר יִבְטַ֖ח בַּֽיהוָ֑ה וְהָיָ֥ה יְהוָ֖ה מִבְטַחֽוֹ׃

חובות הלבבות

וְהַהַקְדָּמָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁיְּיַחֵד אֱלֹהָיו בְּבִטְחוֹנוֹ בּוֹ בְּמָה שֶׁהוּא חַיָּב לִבְטֹחַ בּוֹ וְאַל יְשַׁתֵּף זוּלָתוֹ עִמּוֹ וְיִבְטַח עָלָיו וְעַל אֶחָד מֵהַבְּרוּאִים וְיִפָּסֵד בִּטְחוֹנוֹ בֵּאלֹהָיו בְּהִשְׁתַּתֵּף זוּלָתוֹ עִמּוֹ. וּכְבָר יָדַעְתָּ מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאָסָא עִם חֲסִידוּתוֹ עֵת שֶׁסָּמַךְ עַל הָרוֹפְאִים דִּכְתִיב (דברי הימים ב טז יב) וּבְחָלְיוֹ לֹא דָרַשׁ אֶת ה׳ כִּי אִם בָּרֹפְאִים, וְנֶעֱנַשׁ עַל זֶה וְאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יז ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

חובות הלבבות

מֵהֶן מְנוּחַת נַפְשׁוֹ וּבִטְחוֹנוֹ עַל אֱלֹהָיו יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד חַיָּב לִבְטֹחַ עַל אֲדוֹנָיו מִפְּנֵי שֶׁאִם אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ בֵּאלֹהִים בּוֹטֵחַ בְּזוּלָתוֹ וּמִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּזוּלַת יְיָ מֵסִיר הָאֱלֹהִים הַשְׁגָּחָתוֹ מֵעָלָיו וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ בְּיַד מִי שֶׁבָּטַח עָלָיו וְיִהְיֶה כְּמִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (ירמיה ב יג) כִּי שְׁתַּיִם רָעוֹת עָשָׂה עַמִּי אֹתִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים וְגוֹ׳, וְאָמַר (תהלים קו כ) וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב, וְאָמַר הַכָּתוּב (ירמיה יז ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה׳ וְהָיָה ה׳ מִבְטַחוֹ, וְאָמַר (תהלים מ ה) אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה׳ מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב, וְאָמַר (ירמיה יז ה) אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה׳ יָסוּר לִבּוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

ושמע עוד דבר חכמה גדולה הנסתר במליצות הללו. הנה הסולם לעלות עליו אל הר ה' צריך שיעלה האדם עליו במעלות. תחלה יטרח לאסוף למודי חכמה מפי סופרים ומפי ספרים. ולעשות מקום פנוי בלבו לשמור דבריהם בכח השומר, שלא ישכח תורתם וחכמתם. אח"כ יתאמץ להרגיל נפשו ולהדריכה במעגלי צדק וחכמה, והוא המעשה. והוא קשה על האדם יותר בעבור יצר הלב שמצייר בכל מעשה ענין רע, ומדמה הסכנות המסתבבות ממעשה החכמה. שאם לא יאסוף ויכנוס ולא יעשוק ולא יְכַּחֵשׁ וכיוצא, יִוָרֵשׁ וְיֵעָנִי. ואם יכבוש תאותיו, יֶחֱלֶה. ואם יעזוב חברת הכסילים והלצים, יִשָׂנֵא בעיניהם. וכל כיוצא בזה. ולכן צריך להתאמץ מאד ביראת ה'. ולא יסור מחֻקוֹתיו ויבטח בשם ה' שישגיח עליו לשומרו מכל רע. ועל זה אמר הנביא (ירמיה יז, ז) "ברוך הגבר אשר יבטח ביי' והיה יי' מבטחו". אח"כ יעלה למדרגה יותר עליונה הוא שתהיה דרך החכמה בלבו כמו טבע שני, ויסורו כל כחותיו אל משמעתה וכדרך שבארנו למעלה. ואז יהיה מושל צדיק על כל מחשבותיו ונטיותיו וציוריו, והוא החכם באמת. ואחר כל זה כשעשה את שלו ינחל כבוד ורוח אלהים, כי יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים. כדרך (משלי ג, לה) "כבוד חכמים ינחלו". וכדברי הכלל הכ"ז. ואז ישמח בחכמה ותהיה "דעת אלהים" בו. ויהיה ממספר שרי קודש ושרי אלהים אשר עמדו בסוד ה', שנאמר עליהם (תהלים כט, ט) "ובהיכלו כולו אומר כבוד". וכבר בארנו כל הענינים האלה בחדרי הבית הזה. ונגד כל זה העריך תחלה ענין הנמלה שהיא זריזה לאסוף הלחם ולשמרה בחורה, כמבואר למעלה. אחר כן העריך ענין השפן, שהוא חוסה בסלע חזק. ואינו בוטח על שום דבר, זולתי בהיות בסלע ביתו, וכמבואר למעלה. אח"כ העריך ענין הארבה שהוא יוצא באגודה אחת, וכולם פונים אל המקום אשר יפנה הראש. ואם [ש]אין להם מלך ומושל עליהם, וכמבואר למעלה. אח"כ העריך ענין השממית שהיא אחרי עשותה לה בית ארוג בידיה תעמוד בהיכלי מלך, וכמבואר למעלה. הָבֵן בן אדם! הָבֵן וּרְאֵה תכונת המשָׁלים הטובים הללו שהם מקבילים עם ארבע האזהרות שהזהיר המלך שלמה בפרשה מַהֲלָל החכמה, ובארנוהו למעלה (בחדר העשירי):
שאל רבBookmarkShareCopy