ירמיהו כב:טו מחשבת ישראל: חובות הלבבות, בית אלהים וגן נעול

הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃

חובות הלבבות

עַל כֵּן הֻצְרְכוּ [לַפְּרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם הַזֶּה] לְהִפָּנוֹת מִמֶּנּוּ בְּעֵת שֶׁעוֹשִׂים מְאוּמָה מִמַּעֲשֵׂי הָעוֹלָם הַבָּא וְהָיוּ הַקַּדְמוֹנִים בְּחֹזֶק שִׂכְלָם וְזֹךְ נַפְשָׁם עוֹשִׂים לְעוֹלָמָם וּלְאַחֲרִיתָם וְלֹא הָיָה הָאֶחָד מַפְסִיד עַל חֲבֵרוֹ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיהו כ״ב:ט״ו) אָבִיךָ הֲלֹא אָכַל וְשָׁתָה וְגוֹ׳ אָז טוֹב לוֹ וְגוֹ׳ וְאָמַר (קהלת ז׳:י״ח) טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

בית אלהים

וכמ"ש הכתוב (ירמיה כ"ב) אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו, וצורך התענית לצדיקים הוא לזכות את העם ההולכים בחשך ולהשיבם בתשובה שלימה בהכנעת לבם בדברי תוכחותיהם ומוסריהם.
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

(משלי כד, ג-ד) "בְּחָכְמָה יבנה בית ובתבונה יתכונן. ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים". פירוש "בחכמה", בדרכי החכמה צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. ולפי פשוטו של מקרא יאמר שבזכות ההנהגה בחכמה יִבָּנֶה בית האדם. וכדרך (תהלים קכז, א) "אם יי' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו". כי בעבור החכמה השגחת שם ב"ה דבקה באדם ויעש לו בית. ואם אין השגחת ה' ב"ה על האדם תהיה עמלו לשוא. הוא יבנה, וה' יהרוס. בית יבנה ולא יחנכנו, כי בחכמה יבנה בית. בעבור החכמה שהוא נוהג בה יעזרהו השם ב"ה לבנות הבית, ובעבור התבונה שהיא מעלה נוספת על החכמה וכמו שיתבאר בספר "מעין גנים", יתכונן הבית. ובעבור הדעת, הנפלאה יותר מן התבונה, ימלאו חדרי הבית הון ועושר. ועל הנלוז מן החכמה נאמר (ירמיה כב, יג) "הוי בונה ביתו בלא צדק, ועליותיו בלא משפט". (שם כב, טו) "התמלוך? כי אתה מתחרה בארז" וגו'. ועל דרך המשל הטוב, מלת "בית" על בית הנפש. וכדרך (משלי יד, א) "חכמות נשים בנתה ביתה". וכדרך (ט, א) "חכמות בנתה ביתה" המבוארים למעלה. והודיע כי אי אפשר שתהיה הנפש מתוקנת ודומה לבית בָּנוּי זולתי על ידי החכמה. שבהיות הנפש בעלת החכמה תתקן כל כחותיה שתפעלנה בחכמה. ומלת "יתכונן" על התכונה הנפלאה הנעשה בבית מלבד הבנין עצמו. כאילו תאמר יסוד הבית וקירותיו עליותיו וגגו יבנו בחכמה. ודומה לזה כחות הנפש שמסתעפים מהן המנהגים; באיזו ישתמש ובאיזו לא ישתמש, הכל כפי החכמה. ואולם מדת החדרים ויופין וסדריהן, הכל בתבונה. וכן סדרי ההנהגה לאדם ותפארת מעשיו וחסדו והפלגת טובו הכל בתבונתו. ותמצא מליצת "כונן" תמיד על התבונה. ומליצת "תבונה" תמיד אצל מעשה השמים. כמו (משלי ג, יט) "יי' בחכמה יסד ארץ, כונן שמים בתבונה". וכן (ירמיה י, יב) "ובתבונתו נטה שמים". (תהלים קלו, ה) "לעושה השמים בתבונה". וכן נזכר על יופי מקדש השם ב"ה כמו (שמות טו, יז) "מקדש אדני כוננו ידיך". ואין פה המקום לדבר עליו. ואולם ב"דעת", שאם הנפש בעלת דעת אלהים שהיא הסגולה היותר עליונה, הנה על ידה חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים. כמו (מל"א ו, ז) "והבית בהבנותו" כפי החכמה, והתכונן כפי התבונה. אז צריך שימלאו חדריו כלים יקרים לתשמיש בעל הבית, מטות ושלחנות כסאות ומנורות, וכלי כסף וכלי זהב וכיוצא. כן הנפש העשויה והמתוקנת כשתזכה ל"דעת אלהים" אז תמלאנה חדרי הנפש כל הון יקר ונעים; ידיעות הסודות הנפלאות הנפלאות והעמוקות, ולא יערכם זהב ורב ופנינים. ומלת "יקר" כמו (משלי ג, טו) "יקרה הוא מפנינים". ומלת "נעים" כמו (משלי ג, י"ז) "דרכיה דרכי נעם". ומלת "הון" כמו (שם ח, יח) "אתי הון עתק וצדקה".
שאל רבBookmarkShareCopy