בְּנ֥וּ בָתִּ֖ים וְשֵׁ֑בוּ וְנִטְע֣וּ גַנּ֔וֹת וְאִכְל֖וּ אֶת־פִּרְיָֽן׃
דרשות אל עמי
אבל התשובה של רבא, מספקת גם לשאלה זו "עד עשרים אמה אדם עושה דירת עראי, כי עביד ליה דירת קבע נמי נפיק", כי אמנם יודעים אנו היטב, שעלינו לקיים את ה"למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי" ולבלי להסיח דעת אף לרגע, כי זו היא רק דירת עראי, לזמן ידוע או בלתי ידוע, אבל לכה"פ לא לעולם ועד, אכן אין זאת אומרת שבמשך זמן שבתנו עלינו לדור בבנינים כאלה שהפרוץ מרובה שם על העומד, ושיהיו הפקר לדריסת הרגל של כל צרוע וכל זב, כי אמנם, גם את הדירת עראי שלנו אפשר לסדר מעין דירת קבע כמו שאמר לנו הנביא בשם ד' עוד בהיותנו בגלות בבל (ירמיה כט, ה) "כה אמר ד' צבאות אלקי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלים בבלה, בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין, קחו נשים והולידו בנים ובנות... ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ד', כי בשלומה יהיה לכם שלום".
אגרות צפון
— כי תלוה אל הכלל אשר רק על ידו תוכל לפעול בכמות מרובה ולעולמי עד, מצד אחד בעד העדה. — ומצד השני, בעד המדינה אשר תקביל אותך להחסות בצלה. - וכן בכל חייך, בכל מקום ובכל אופן, אשר תוכל בחוג קטן וגדול קדוש ה' תהיה מטרתך, עליך להיות עד נאמן ועמוד זכרון בעד ממשלת ה' ותעודת האדם; למען יראו בזה אחיך בני ברית ושאינם בני ברית את האור כי טוב ללכת לנוגה זרחך, ילמדו לדעת את האל המיוחד ולקבל עליהם עול מלכותו, לכבדו ולאהבהו בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאדם ולחיות חיי צדק ואהבה כפי רצונו; ואם כן אתה בחוג הקטן אשר לך בחייך הפרטיים תהיה, את שהיא תעודת עמך בהיקף כללי.
אגרות צפון
"בנו בתים ושבו, ונטעו גנות ואכלו את פרין; קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו; ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל ה', כי בשלומה יהיה לכם שלום". —]