ירמיהו כ:ט מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וְאָמַרְתִּ֣י לֹֽא־אֶזְכְּרֶ֗נּוּ וְלֹֽא־אֲדַבֵּ֥ר עוֹד֙ בִּשְׁמ֔וֹ וְהָיָ֤ה בְלִבִּי֙ כְּאֵ֣שׁ בֹּעֶ֔רֶת עָצֻ֖ר בְּעַצְמֹתָ֑י וְנִלְאֵ֥יתִי כַּֽלְכֵ֖ל וְלֹ֥א אוּכָֽל׃

חובות הלבבות

וְעַל כֵּן נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה בָּאֵשׁ כמ״ש (ירמיה כג) הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ וְגוֹ׳ מִפְּנֵי שֶׁמְּאִירָה הָעֵינַיִם בְּאוֹרָהּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים י״ט:ט׳) מִצְוַת ה׳ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. וְאָמַר (שם קיט) נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְגוֹ׳ וְשׂוֹרֶפֶת בִּיקוֹדָהּ מִי שֶׁנּוֹטֶה מִנְּתִיבָתָהּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה סו) כִּי בָאֵשׁ ה׳ נִשְׁפָּט וְאָמַר (תהלים י״א:ו׳) יַמְטֵר עַל רְשָׁעִים פַּחִים וְאָמַר (ירמיה כ) וְאָמַרְתִּי לֹא אֶזְכְּרֶנּוּ וְלֹא אֲדַבֵּר עוֹד בִּשְׁמוֹ וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy