ירמיהו לא:ה מחשבת ישראל: קול התור

א) אפרים בכורי. הר אפרים, אפרים מתנודד, הבן יקיר לי אפרים (ירמיהו ל״א:כ׳) – כל אלה הם הבחינות היסודיות של משיח בן יוסף וכתובים בפרק אחד (שם) אפרים בכורי. בשביל שהוא המשיח הראשון שעל ידו קבוץ גלויות. היינו היציאה מהגלות. הר אפרים, בשביל שהוא המעלה את ישראל לציון, כאמור שם קראו מהר אפרים קומו ונעלה ציון. אפרים מתנודד, בשביל שמשיח בן יוסף אין לו מנוח, מתנודד מצפון לדרום ומדרום לצפון שעליו נאמר עורי צפון ובואי תימן, וראשי התבות ״עצו״ת״ בגימטריא ״משיח בן יוסף״. הבן יקיר לי אפרים בחינת מדת החסד, כי אפרים עצמו הוא מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין והוא מקבל תמיד השפעה מסטרא דימינא היינו מדת החסד וזאת כוונת וישת יד ימינו על ראש אפרים. ומצוה לדבר בו תמיד כמו שכתוב שם: כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וכו׳. ״אפרים״ מלחמתו בארמילוס. וכן בחושבנא ״ארמלס״. כל הבחינות האלה הם בטוריא דיוסף בן רחל שהיא מארץ ולכן מדובר בפרק זה על רחל, רחל מבכה על בניה. מנעי קולך מבכי ושבו מארץ אויב. היינו היציאה מהגלות ושבו בנים לגבולם היינו העליה לציון.

צט) עורי צפון ובואי תימן (שיה״ש ד׳) – ראשי התיבות ״עצו״ת״ בגימט׳ ״משיח בן יוסף״, אשר תחלת התעוררותו היא בצפון וכמדרשו: משיח בצפון, ולכן התחלת קבוץ גלויות היא מארץ הצפון ככתוב הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיהו ל״א:ו׳) ושם אפרים בכורי, קראו בהר אפרים קומו ונעלה ציון וכו׳ כמבואר לעיל (סימן א׳) בחינה אפרים בכורי.

קלט) קומו ונעלה ציון (ירמיהו ל״א:ו׳) – זה נאמר על אפרים שהוא משיח בן יוסף שעל ידו קבוץ גלויות, וראה לעיל (סימן א) בחינה אפרים בכורי וכנודע כל לשון קימה היא בטוריא דיוסף קמה אלמתי.